לחוצה!!!! לפני ההריון (שחיכיתי לו שנתיים) כל תינוק שהייתי רואה הייתי נמסה, בכל אמא שהייתי פוגשת הייתי כמהה להיות כמוה, רציתי את זה כלכך... היה קשה להיכנס להריון וסוףסוף זה קרה, ברוך השם הכל תקין, מאוהבת בבטן, בבעיטות, בעוברית שלי שאני כבר מרגישה ומדמיינת אותנו ביחד.. אבל היום כשאני רואה אמהות ומשפחות עם תינוק קטן אני נכנסת ללחץ, פתאום הבכי המשוגע, האימרות של כולם שזה הכי קשה בעולם, והלילות מטורפים, והכל קשה, והלידה והזוועות.. פתאום הכל מערער אותי מלחיץ אותי לא יודעת אם אני בנויה לזה מוכנה לזה יכולה להכיל את זה.. אוףףףף

אף אחד לא נולד מוכן. אני בטוחה שלכל הבנות שסו הפעם הראשונה שלהן יש את אותם חששות. חבקי את עצמך על הפלא שגדל אצלך ועל כך שהצלחת.. עם הזמן הכל יבוא

ולא אצל כולם הכול מטורף..כל אחד מקבל את הנסיון שלו, אם בזוגיות, אם בהריון, אם בלידה, חינוך ילדים וכו'..תבקשי בתפילות שהכול יסתדר :pray:

אחרי שנים גם ככה צוחקים על הכל... על הבכי .. על הקושי.. הם גדלים כל כך מהר ... אנחנו עוד נתגעגע לימים שפחדנו מזה ... ונגיע לגיל שכל כך נרצה את זה שוב

כל תינוק שונה מהאחר כך שזה שיש כאלה שצורחים מלא לא מחייב ששלך תיהיה כזאת מה שען את אמורה להכין את עצמך נפשית שלא תמיד הכל קל ולדעת דעכשיו כאם יש לך אחריות על חיים של מישהו , ברגע שתלדי מרוב אהבה לא תחשבי על כלום זה יבוא לך טבעי , יהיה בסדר לידה קלהה כתרנגולת