היי בנות, לפני חודש וקצת ילדתי את בני שחיכיתי לו שנים לא מעטות. מרגע הלידה אני עוברת שינוי עם עצמי, בכי בלי סוף על כלום ושום דבר, עצבות, חוסר חשק לכל דבר, חוסר שינה, מצב רוח בריצפה.. אני יודעת שאני אמורה להיות הכי שמחה שיש שקיבלתי את מתנת חיי אבל כרגע כל מה שבא לי זה רק להתכסות תחת השמיכה ולבכות את חיי. האם זה דיכאון לידה?.

נשמע כמו דכאון לאחר לידה, אבל אני כמובן לא רופאה או פסיכולוגית. חשוב מאוד לטפל בעצמך, שלא ידרדר. את לא אשמה בזה, וזה לא עושה אותך פחות טובה במשהו כמו שרבות חושבות. זה טבעי, קורה לרבות ואף אחת לא חסינה מזה. זה קשור להורמונים, עייפות, השינויים הרבים שעברת ועוד דברים שאין לך שליטה עליהם. כדאי להתייעץ בטיפת חלב או עם רופא/ת המשפחה ולקבל מידע איך לאבחן בוודאות ולטפל מכאן. תרגישי טוב 💜

קודם כל, הצעד הראשון להיות מודעת לעצמך. ועצם זה שכתבת פה פוסט זה כבר מעולה. כל הכבוד לך! יש לך מישהו שאת סומכת עליו לשתף אותו? מישהו קרוב אלייך? תשתפי את מה שאת מרגישה. זה בסדר גמור להרגיש ככה! תלכי לייעוץ מקצועי כדי לטפל בעצמך ותרגישי יותר טוב. שולחת לך חיבוקים❤️

יכול להיות שזה בייבי בלוז וזה אופייני לאחר לידה רק צריך לשים לב שזה לא נמשך מעל חודש.

אהובה תפני לעזרה, כל השינוי ההורמונלי יכול לגרום לנו לעצבות בלתי מוסברת לא משנה כמה אור בנך הביא איתו.. זה עניין הורמונלי שצריך לסדר אותו. זה קורה המון לנשים פשוט לא מדובר בכלל כמו שזה נפוץ.. והבעיה היא כשמזניחים את זה ולא מטפלים בתחושות האלו, הכל בר טיפול! וכל יום יהיה יותר טוב מהקודם ❤️