היי, אני בשבוע 37 ורציתי להתייעץ איתכן. בעלי בקושי עושה משהו בבית, אם אני לא שוטפת כלים- הוא לא ישטוף. אם אני לא שוטםת ריצפה- הוא לא ישטוף. אם אני לא מחליפה מצעים- הוא לא יחליף. הסברתי לו שאני בחודש מתקדם ואין לי את האנרגיות שהיו לי בהתחלה וביקשתי ממנו שיהיה יותר מעורב אבל הוא ממשיך בשטויות שלו ולא עוזר חוץ ממקרים בודדים ומהורדת הזבל. אמרתי לו שמציק לי שאם אני לא מעירה אז הוא לא שם לב לכלום והוא התעצבן עלי. מה אפשר לעשות? דיברתי איתו על זה 80 פעם וזה לא עוזר אז החלטתי לא לעשות כלום בבית.מה הייתן עושות במקומי?

בעיניי זה לא קשור להריון. למה את צריכה לעשות הכל? מבחינתי זוגיות זו שותפות ואצלנו הכל מתחלק חצי חצי. כשתינוק יוולד גם תצטרכי לעשות את הכל? גם לדאוג למשק הבית, גם לילד וגם לעבוד? את לא וונדר וומן. בעיניי הבעיה פה מושרשת עמוק יותר מאשר להקל עלייך בהריון המתקדם. אני הייתי עושה לו שיחה רצינית ומציבה גבולות ואל זה לא עוזר אז הולכת איתו לטיפול בשביל עזרה חיצונית ומקצועית. זה לא ייגמר רק עכשיו ככה יהיו כל החיים שלך. בעיניי זה לא מקובל ויש לטפל בזה.

הוא בן אדם כזה, זה לא משהו חדש. הוא התרגל לגדול בבית שההורים עשו בשבילו הכל ועכשיו זה גורם לי לסבול. אמרתי לו שכשנהיה הורים לא יהיה לי זמן והוא אמר לי אל תדאגי אנחנו נסתדר.אני מרגישה כל כך לבד בסיפור הזה ובקושי דיברנו מהבוקר

עשיתי לו כמה שיחות רציניות לגבי זה אבל לא עוזר כלום

עוד דוגמה:אם אני לא מכינה אוכל זה נדיר שהוא יכין משהו והוא יודע שיש לי עובר שניזון מהאוכל שאני אוכלת!!!קצת התחשבות,קצת אכפתיות.אין לי כוח כבר וההורמונים האלה עוד יותר מגבירים את העצבים

אני לא הייתי מוכנה לחיות ככה. אי אפשר שהכל ייפול עליי. ואין כזה דבר נסתדר. זה כמו שבעלי אומר לי ״כשהילד יהיה נתנהג ככה״ אמרתי לו כשהילד יוולד אתה לא פתאום כמו קסם משתנה. הרגל נשאר הרגל וכשנהיה הורים בכלל לא יהיה לך זמן לחשוב או לשנות התנהגות. אז ההרגלים הם אלו שיישלטו בהתנהגות שלנו. אם לא נשנה עכשיו את מה שמפריע לנו אז זה רק יחמיר בעתיד. אני הייתי הולכת לייעוץ זוגי. קצת להוציא אותו מהפינוק שהוא גדל איתו.

וכולם שואלים אותי אם הוא מפנק אותי בהריון. איזה מפנק ואיזה נעליים!!!

אדוה הוא לא טיפוס של יעוץ זוגי.לא יסכים בחיים

התערבות של בן משפחה רלוונטית? או שהמשפחה שלו דוגלת בהתנהגות מסןג זה?

אני מעדיפה לא לערב בזה עוד מישהו.אמא שלו עוד אומרת לו לידי "איך רזית"-ואני רואה בזה עקיצה.כאילו החובה שלי היא להאכיל אותו.הוא ילד גדול!!!

אויש אני לא מבינה אמהות כאלה! זה הורג אותי. אנחנו בשנת 2021 בואו מתקדם לעולם של שיוויון🤦🏻‍♀️ הלן אין ספק שמנקה זה מקל אבל זה לא פותר את הבעיה כאן. היא לבד במערכה היום ועם הילדים זה גם יקרה. היא לא משרתת ולא צריכה להרים ולסדר ולנקות ולבשל. דיי אנחנו לא חיים בעולם של פעם. יש בנות שאוהבות את זה וזה בסדר מבחינתן ואז זה מצוין! כי טוב להן. פה היא אומרת שזה לא מה שהיא רוצה. שהיא רוצה משהו אחר.

נתקדם*

אני גם בסוף ההריון.ציפיתי לקצת התחשבות מצידו אבל הקטע שזה פשוט לא אכפת לו

הבעיה פה עמוקה יותר והפיתרון שאני מכירה זה ייעוץ. הלוואי והייתי יכולה לעזור לך יותר. אני הייתי מציבה אולטימטום ואומרת לו או ייעוץ או כלום🤷🏻‍♀️

ואני שומעת על בנות שהבעלים שלהן מפנקים אותם ודואגים להן. לי אין את זה ולפעמים אני מרגישה שמגיע לי יותר

את צודקת. מגיע לך יותר.

תודה על היעוץ,את מקסימה. למרות שאני מוקפת בחברות זה מדהים שאני לא מרגישה רצון לשתף אותן בנושא הזה

ודרך אגב,גם אני בדומה אליו גדלתי בבית שפינקו אותי חבל על הזמן אבל הסתגלתי למצב החדש שאם לא אדאג לניקיון אז אמא לא תבוא לנקות.חייב להזיז את התחת

נכון ועם כל הכבוד גם הוא צריך לשנות גישה.

את ממש מזכירה לי את מה שיש לי בבית אממה אני אשמה בתוצאה עד לפני שהקטנה שלי נולדה פינקתי את בעלי והוא התרגל שאני עושה הכל בבית טעות איומה שלי , כשהקטנה נולדה הייתי בדאון רציני כי להספיק אוכל אין מצב , החמוד לא היה קם בלילות , אחרי כמה ימים ברח לעבודה ואני נשארתי עם כל הבלגן

גם אני הייתי מצפה מבעלי הוא פשוט היה אומר לי תבקשי. אז אל תצפי שיזום לבד. ופשוט תבקשי ממנו. ואם צריך גם אל תעשי אם אין לך כוחות. ואם יגיד משהו אז תגידי לו שהוא מוזמן לעשות אם זה מפריע לו.