איך לא מאבדים את הסבלנות??? אני עם צוואר דינמי(הצוואר פעם היה קצר ופעם ארוך) ולכן הרופא ביקש ממני לנוח ולא להתאמץ ולהמשיך מעקב אני שבוע 30 ביקשתי מבעלי בשעה 13:00 בצהריים לעזור לי לנקות את הארון שצריך להתכופף אליו כדי להחזיר את כל הכשלפ חזרה לארון ועכשיו השעה 18:00 כמעט וכל הדברים עדין יושבים על השיש וזה לא מפריע לו! ביקשתי ממנו להוציא את הכביסה מהמכונה . והוא לא הוציא אז הוצאתי והתכופפתי בעצמי ב16:30... ביקשתי שיזיז לי את הספה כדי שאוכל לעבור מאחוריה לתלות כביסה הוא לא עשה את זה.. כבר השעה כמעט 18:00 אני מאבדת עשתונות!!!!!!!!!! האדישות שלו אלוהים!!!!!!!! איך אפשר לסמוך עליהם בכלל ? איך אני יכולה להיות ככה מוגבלת פיזית ובלי עזרה בכלל

גם אצלי אותו דבר עשיתי את המקרר לבד עם צירים תוך כדי ולא עניין אותו בכלל, אני כבר לא מחכה לו עושה וזהו מה שיהיה יהיה זה מחרפן אותי האדישות והחוסר אכפתיות ,והוא עוד מתעצבן עלי שאני עצבנית עליו