אני מרגישה ממש חרא עם עצמי... כבר יצא לי לכתוב פה פעם על זה שיש לי חברה טובה שלא מצליחה להכנס להריון כבר כמה שנים ואני לא יודעת איך לספר לה ושהיא שאלה אותי בתקופה האחרונה כמה פעמים אם אני בהריון ושיקרתי לה שאני לא (כדי לא לבאס אותה ובעיקר נגד עין הרע כי יש לנו עוד חברה שבהריון והיא כל הזמן מדברת על זה שהיא ״שונאת״ אותה על זה שהיא בהריון ואומרת דברים רעים) היא כזאת היא כל הזמן שואלת את כולן אם הן בהריון כדי לראות איפה היא עומדת ובשביל ללכלך על מי שבהריון מקנאה. כמובן שאני לא מאשימה אותה בסוף כשלכולן מסביבך יש את הדבר שאת הכי רוצה ולך אין את נהיית קנאית ועוינת כלפי מי שיש לה. בקיצור אתמול אחרי שדחיתי מפגשים איתה תקופה ארוכה נפגשנו. התכוננתי מראש עם גרביון מחטב ושמלה חורפית מאוד רחבה ובלי קשר בקושי יש לי בטן ועוד לא סיפרתי לאף אחד חוץ מלהורים על ההריון (שבוע 17). לקח לה פחות מ10 דקות להגיד לי ״מזל טוב״ בפרצוף חצי מאוכזב חצי כועס ומאז היחס שלה אליי נהיה קר. אני לגמרי מבינה אותה כי היא משתפת אותי בכל הטיפולים שהיא עוברת ובכל הקשיים ואני בסוף יצאתי אפסית שב17 שבועות של הריון לא טרחתי לשתף כלום. והיא כל הזמן אומרת לי ״אני לא רוצה שבחיים מה שאני עוברת ימנע ממך לספר לי דברים״ וכאלה ואני כל הזמן אומרת שאין לי מה לספר. אני מרגישה כ״כ רע עם עצמי. אמרתי לה שלא סיפרתי עדיין לאף אחד אבל היא התעלמה כי מבחינתה היא הראשונה שהייתי צריכה לספר לה בכל מקרה, פשוט לפני הרבה זמן... אני בכלל שמה לב שאני מתקשה באופן כללי לספר. בעבודה תכננתי לספר בשבוע 15 אחרי הסקירה ועד עכשיו שבועיים אחרי עוד לא מצאתי את המילים. חברה טובה בעבודה סיפרה לי בשושו על ההריון שלה בשבוע 10 (אני הייתי כבר ב13) ובמקום לספר לה התחלתי לשאול אותה שאלות של כיתה א׳ על הריון כדי לעשות רושם שאני לא מבינה בזה כלום והנושא רחוק ממני. עכשיו כבר זאת מהעבודה בשבוע 14 וכל הזמן יש שיחות על הריון סביבנו ואני רק משחקת אותה טיפשה. גם חברה שלי שגילתה אתמול אני לא יודעת אם אני יותר מרגישה חרא שלא סיפרתי או חרא שהיא עכשיו יודעת ואני לא יודעת איך לאכול את זה עכשיו כשמישהו יודע. מישהי יכולה להסביר לי מה דפוק בי??? כי נראה לי גם כשאגיע לחודש תשיעי ואנשים ישאלו אותי אם אני בהריון אני אגיד לא ושסתם השמנתי. סליחה על החפירה

יש לך סתם רגשות אשם אם היא הייתה חברה אמיתית שלך ואוהבת אותך באמת היא הייתה מפרגנת לך עצם זה שהיא לא וזה שהיא מלכלכת על מי שבהריון ואומרת דברים רעים זה אומר לך שהיא לא צריכה להיות בחיים שלך. את ולא אף חברה אחרת שלה לא אשמות שהיא לא נכנסת להריון ואם היא כלכך מרירה ולא מפרגנת מה הסיבה שאתן חברות? לדעתי חברות אמורות לפרגן אחת לשניה ולהיות אחת בשביל השניה בתקופות טובות ורעות ובטח לא להיות צרות עין וקנאיות אחת לשניה

קצת מזדהה איתך לא חפרת אלא הסברת את עצמך די טוב והאמת היא שאני בשבוע 15 עוד שניה ולא סיפרתי לאפחד חוץ מלהורים שלי אפילו ההורים של בעלי לא יודעים גם כי מפחדת מעין הרע ומאנשים שלא מפרגנים וגם כי לא יודעת לא באלי לקבל יחס אחר מאנשים בעקבות ההריון באלי להשאר אני הרגילה ושיתיחסו אלי רגיל לכן מתחמקת כזה וברוכשם שעוד לא רואים בטן וכלום

תקשיבי עשית פה סלט עם כל מני בנות שבהריון או לא ולחלק לא סיפרת ולא ממש הבנתי אבל ממש שהצלחתי להבין על החברה הראשונה הזאת אם היא לא יודעת לפרגן ולשמוח בשמחתך אז היא לא חברה אני מצטערת להגיד לך, חברה צריכה לשמוח בשבילך גם אם היא לא מצליחה להביא בעצמה . והיא לא צריכה לתת לך להרגיש לא נעים על זה שלא סיפרת לה זאת זכותך אלה האמונות שלך והבחירות שלך אם לספר או לא. לגבי כל האחרות? את בשבוע 17 אני בשבוע הזה כן אספר כי ספציפית אני מאמינה שהשבועות הראשונים הם הקריטים ואחרי שבוע 12 הסיכון יורד משמעותית והכל בידי ה׳ אז שידעו אחרי שבוע 12 לא אכפת לי מה שצריך להיות יהיה ואני מאמינה באמונה שלמה שה׳ שם לי את זה כי זה היה צריך להיות . ואם את עדיין לא רוצה לספר זאת זכותך את לא צריכה לדפוק לאף אחד דין וחשבון

את ממש לא צריכה להרגיש רע. זכותך לשמור בפרטיות את ההריון ולספר למי שאת רוצה! ועוד יותר אם החברה הזו מדברת על אחרות. אני לא מאחלת לאף אחת את מה שהיא עוברת ומאחלת לה שתצליח בע״ה להיכנס להריון בקרוב מאוד. אבל מי פה ולהרגיש אשמה? את לא צריכה בכלל. את בסדר עשית מה שנכון לך. אני מבינה שהיא סובלת אבל זה לא נותן לגיטימציה ללכלך על מישהי רק בגלל שהיא בהריון. אני קנאית לפרטיות שלי וגם לא סיפרנו לאף אחד חוץ מלהורים שלי עד אחרי הסקירה. וגם לחברים סיפרנו רק אחרי המי שפיר. זכותך לספר מתי שאת רוצה.

מפה*

מזווית אחרת מתנצלת מראש- אם היא חברה כל כך טובה שלך לא היית צריכה לשקר... אין בעיה לא לספר שאת בהיריון, אבל אם כבר שאלה ואמרת לה שלא... תארי לך איך היא מרגישה שיודעת עכשיו ששיקרת לה ככ הרבה זמן - פלוס דחית מפגשים איתה, פלוס שכבר נפגשתן ניסית להסתיר ממנה בכל מחיר... במקומך, אם היא חשובה לך הייתי מתנצלת ומסבירה למה התנהגתי ככה... זה לא חברי מצידה ״לשנוא״ אתכן שאתם בהיריון.. אבל גם ממש לא חברי מצידך ההרחקה הזו כי את בהיריון....

בלי קשר כמובן שזכותך לא לספר למי שלא בא לך, אבל אני חושבת שמה שפוגע פה הוא השקר

אני עם הריון 1 לא היית צריכה לשקר ולדחות מפגשים זה ענין זה זמן שכולם ידעו ולדעתי זה היה עושה לה יותר טוב שהיית מספרת לה קודם והיית חוסכת מלא עגמת נפש והעצבים שלה הם לא על ההריון אלא על ההסתרה

הריון 1 - התנצלתי ואמרתי שעוד לא סיפרתי לאף אחד ובכללי אני לקחתי את ההריון די קשה (כי אני לא נשואה וזה היה בטעות) אבל היא פשוט עשתה לי מבט כזה - 😒 והסתובבה

מלי כפי שאמרתי זה בלתי נשלט יש לי בעיה קשה עם לספר אני לא מצליחה למצוא את המילים. גם לעבודה יש לי עוד 3 שבועות לספר מבחינת החוק ואני פשוט מתחילה להזיע כשאני חושבת על לספר. אני פשוט בנאדם שהוא קצת ״בונקר״ אני לא מספרת ולא משתפת כלום אף פעם. התארסתי לפני 4 חודשים וכמעט אף אחד לא יודע וחודשיים ראשונים לא רציתי בכלל ללכת עם הטבעת כדי שלא ישאלו אותי. אני דפוקה אני מאוד מחוסמת קשה לי לדבר ולשתף אנשים מגלים עליי דברים בדיעבד של שנים

את לא חייבת לספר לאף אחד זו זכותך ואת יכולה להגיד שגילית באיחור, יש לי חברה שגילתה בחודש חמישי שהיא בהריון את גם לא נשואה אז בכלל את יכולה להשתמש בתירוץ הזה !

נכון את לא חייבת לספר כלום יש לי חברה ממש טובה שהתחילה זוגיות לא סיפרה לאף אחד ורק אחרי כמה זמן סיפרה לי ופירגנתי לה ושמחתי ממש בשבילה כי היא הייתה הרבה זמן לבד ולא חשבתי לרגע להתבאס עליה שלא סיפרה לי על ההתחלה

אתן לך נקודת מבט של מי שהילד הראשון לקח לה 8 שנים... הריון של אחרת לא בא אף פעם על חשבוני, אבל עדיין היה לי קשה לשמוע בפירוט על כל בדיקה בהריונות של חברות. הרבה יותר קשה מזה, היא התחושה שלא מספרים לך כי את העקרה שתפתח עין הרע על ההריונית. זה נושא סופר רגיש עבורה, שיקרת לה במפורש בדיוק מהסיבה שהיא כנראה מבינה אותה היטב. אפשר לכבד, לספר על ההריון, לא לפרט מידי ולדבר על דברים אחרים.

איה, אבל תסתכלי גם מפרספקטיבה אחרת יש לנו עוד חברה שבהריון (מתקדם מאוד לקראת לידה) שכבר 8 חודשים אני שומעת עליה מאותה חברה שאני מדברת עליה בפוסט דברים כגון ״אני שונאת אותה, היא כ״כ מעצבנת אותי, למה דווקא היא בהריון ואני לא?, אני לא יכולה להפגש איתה כי היא בהריון וזה גורם לי לשנוא אותה״ וכו׳. אז איך אני אמורה לשים את עצמי במקום כזה מולה...

אם היא ככה מדברת באמת לא היית צריכה לספר

אחרי התגובה שקיבלת ממנה את צרחכה להבין שעשית בשכל שהסתרת! ואין לך שום סיבה להרגיש רגשות אשם, נראה שזה מה שהיא מנסה להשיג. הייתי ממליצה להתרחק ממנה לזמן מה, זה לא נשמע שהיא מפרגנת או רוצה בטובתך כרגע.

יש חברים שהם לא לנצח , וזה השלב לסיים את החברות. גם לי לקח זמן להקלט ועד שנקלטתי הראשון נפל לי ואז לקח לי עוד 4 חודשים והייתי נפגעת אם מישהו היה מסתיר ממני כי הוא חושב שאני עושה לו עין. אבלללל מעולם לא דיברתי כמוה , תמיד תמיד שמחתי בשמחתם של אחרים

אנונימית, היו לה אמירות דומות לגבי אותה חברה לפני שהרתה? אם לא וזה מכוון הריון, אז אני מאוד מבינה את התחושה שלך והרצון לא לספר, ניסיתי פשוט להסביר לך מה הצד השני מרגיש. את חושבת שתדבר כך עליך אתן כל כך קרובות והיא מספרת לך כל מה שעובר עליה? כי אם כן אז חברה היא לא. תראי אישית מעולם לא אמרתי שום דבר רע על חברה בגלל הריון, זה לא בא על חשבוני ואין תחרות ביני לבין אף אחת, אבל ההסתרה גורמת למי שבטיפולים להרגיש עוד יותר בחוץ. גם ככה החיים שלנו לא הלכו במסלול הרגיל, גם ככה מי שלא בטיפולים לא תוכל להבין לעולם מה שעובר עלינו, אז להבין שחברה טובה משקרת על הריון כי חושבת שלא נצליח להכיל את זה? או שנקנא ונפתח עין? שוב אני אומרת, אם היא מדברת רעות על כל מי שבהריון אני מאוד מבינה שלא רצית לספר, אבל להבא אפשר גם לבחור להגיד משהו עמום כמו כשיהיה לי משהו לספר אני אספר, ולא להכחיש ולומר שאין הריון.

איה מה ההבדל בין ״כשיהיה לי משהו אני אספר״ לבין ״לא״? בשני המצבים בסוף כשמתגלה זה ברור שהייתה הסתרה. זו התייפיפות שאין צורך בה לטעמי

איה שני הצדדים למה שכתבת זה באמת למה אני מרגישה רע מצד אחד שלא סיפרתי ומצד שני שהיא עכשיו יודעת. היא חברה טובה שלי ואני מקבלת ממנה המון פרגון בכל דבר בחיים, אבל הצורה בה קשה לה מאוד לקבל את זה שבנות בסביבתה בהריון גם כן מאוד משפיעה עליי. אני בטוחה שהיא לא הייתה אומרת לי משהו רע אם הייתה יודעת לפני, אבל בגלל הפידבקים על אחרות שאני מקבלת ממנה, הרגשתי שפשוט אהיה עוד אחת שתפגע בה כביכול. היא גם הייתה בהריון שבמהלכו עברה הפלה ולא סיפרה לי עד אחרי שהפילה בשבוע 12, אבל בשונה ממנה אני לא שאלתי אפילו פעם אחת לגבי הריון (מרגישה שזה משהו שלא שואלים אף אחת). היא בשונה ממני שאלה אותי כל הזמן וזה גרם לי להרגיש מותקפת. לא ידעתי איך היא תגיב או מה היא תחשוב אם אענה שכן. אבל בסוף הטעות שלי הייתה לבחור בלשקר ולענות חד משמעית שלא כל פעם, בזמן שהיא במצב מאוד פגיע ומשתפת אותי בכל מה שעובר עליה. מילא ההריון, אבל זה יותר מאזן השיתוף שנפגע... אני מניחה שהיא כבר לא תשתף אותי יותר בגלל שאני לא שיתפתי ובעצם בגדול פגעתי בהרמוניה של החברות בינינו... וזה מה שבסוף פוגע ומה שגורם לי להרגיש חרא

גם אני כמוך..אפילו בחודש תשיעי אומרת שהשמנתי ..ולא שמים לב כלכך שאני בהריון כי הבטן קטנה מאוד ...אני לא יודעת למה זה ככה..אבל יש רצון כל הזמן להסתיר

דברי איתה על זה. תתנצלי ששיקרת וגם תסבירי שדאגת לה ולא רצית לפגוע ואולי זו הייתה טעות. במקומך גם הייתי אומרת שלא נעים לשמוע דיבורים שליליים על הריוניות, ובעצם שזה חלק ממה שגרם לך לא לרצות לספר. אם גם היא לא סיפרה על הריון עד שבוע 12 אז היא כנראה תבין את הסיבה שלא סיפרת לאף אחד. אני במקומה הייתי מעריכה את הכנות וגם מבינה את הסיבות שלך. אם חשוב לך להמשיך לשמור על קשר, דברי איתה כרגיל על דברים אחרים. את לא צריכה לא לדבר בכלל על ההריון כמובן, פשוט אל תשתפי אותה במידע עודף (פירוט על בדיקות וכדומה). יש משהו בטיפולי פוריות שהרחם שלך הופך לציבורי, ואולי היא מושפעת מזה ומרשה לעצמה לשאול אותך גם שאלות שאינן במקום, וגם את זה את יכולה להגיד, שאת מעדיפה שלא ישאלו אותך על זה כי מבחינתך זה מאוד פרטי ואישי. עצם זה שאת חושבת על זה משקף שאת חברה טובה ואכפת לך, לא כל אחת יכולה להכיל חברה בטיפולים (מניסיון רב). כל הכבוד לך 💜

אני עברתי טיפולים כדיי להכנס להריון.. וחברה שלי בזמן שאני בטיפולים כבר הביאה 2 ילדים... בהריון השני שלה היא סיפרה לי אחרונה אחריי כולם כי פחדה לפגוע בי. אני מבינה אותה אבל ממש התבאסתי שהייתי אחרונה , בגלל שאני סבלתי מטיפולים כל אחת שראיתי בהריון שמחתי בשבילה כאילו אני זו שבהריון כי לא הייתי רוצה שנשים יעברו מה שאני עוברת. אז באמת ששמחתי מכל הלב שהיא הצליחה ככה מהר. בסופו של דבר היא החליטה לנתק איתי קשר מכיוון שחשבה שאני לא שמחה בשבילה. אם החברה הזאת שלא מצליחה להכנס להריון באמת אוהבת אותך.. אז היא ממש שמחה בשבילך בלי קשר לקנאה. ואם היא לא שמחה בשבילך אז היא לא חברה

אם היא מרכלת על אחרות ומתמרמרת עליהן שהן בהריון במקום לברך ולהמשיך לייחל לעצמה להיכנס להריון איך היא ציפתה ממך לבוא ולשתף? ״כשמר גורלה״ היא יכולה לכעוס זה אישי שלך ואת תספרי כשתרגישי בנוח ו ש ל מ ה ... הריון זה לא מובן מאליו וזה לא דומה לשום דבר אחר ... תפסיקי לשחק אותה טיפשה, תהיי עניינית ואת פשוט לא חייבת לספר! מבחינת עבודה עד חודש חמישי את לא חייבת בכלל לספר! תספרי כשתרגישי בנוח או שכשתצא כבר הבטן ממש ואז באמת זה יהיה מטומטם לשקר. ומצד שני אל תכניסי לך מחשבות של עין הרע תאמיני ב- ״ כל הנסתר זה ברכה״ זה עושה יותר טוב לנשמה מאשר לחיות בצל של פחד וחששות... ותספרי בזמנך❤️הריון קל