היי בנות אני חודש וקצת ואחרי לידה שניה צמוד לראשון אלו שנתיים מאוד קשות לי ולבן זוג שלי הוא מדהים עוזר עם הילדים מקלחות הכל כל מה שאני מבקשת הוא עושה ומקשיב אבל שזה מגיע לרגש הוא ממש מנותק מימני פגענו אחד בשניה מאוד מאז הלידות בעיקר מאז הלידה השניה אני הורמונלית נורא והוא מרגיש שהוא כבר לא יכול להאכיל את זה הוא יכול ממש לפגוע בי במילים להגיד לי שהוא לא אוהב אותי כבר או לא רוצה את הזוגיות הזאת או אפילו שונא אותי ומעדיף להיות רחוק מימני וכל מיני דברים כאלה שפשוט פוגעים בי אבל אני בטוחה שזה בגלל הקושי שאחרי לידה כי אנחנו שנים יחד עם אהבת נעורים ואהבה חזקה ברגעים שאנחנו משלמים הוא מודה שזה היה בשעת כעס והוא אוהב אותי ושפשוט קשה לו בנות שעברו משברים כאלו בשנה הראשונה אחרי לידה איך התמודדן ? איך עברתן את זה ? ממש אשמח להתחזק מהסיפורים שלכן כי אני ממש לא רוצה לוותר עלינו אני רוצה להחזיר לו אל האהבה אליי וגם אל עצמי ושנחיה בשלום ושבשעת כעס לא נגיע לקיצוניות שאנחנו מגיעים אליה

היי אהובה שלי, יכולה להגיד לך שגם אני ובן הזוג שלי כבר תקופה ארוכה מאוד יחד ובמקרה שלנו זה ילד ראשון ברוך השם אבל גם אנחנו מתמודדים כל יום מחדש עם סיפורים ומריבות קשות בנינו שאז שיש לנו זמן לשבת ולדבר אנחנו מתפייסים ומדברים שזה בא מכעס.. ממש כמו במצב אצליכם ברגע של עצבים הוא יכול לקלל אותי ואני אותו אבל אחרי שנרגע קצת ממש מבקשים סליחה ואז שוב זה חוזר ושוב.. וזה מה שמבאס פה רק רציתי להגיד לך שאני בדיוק באותו המצב איתך ומזדהה ממש, מקווה שבאמת נחזור לאהבה שלימה ומתוך שמחה ושלמות ובריאות אמן❤️