עצוב לי. מסתבר שרק אהבה זה לא מספיק.. ביני לבין בעלי היתה ועדיין יש אהבה גדולה, אבל החיים שואבים אותנו לסחרחורת וזה לאט לאט שוחק ומרעיל אותנו מבפנים. כשהכרנו היה לנו סיפור אהבה ככ יפה והיינו מנותקים מהעולם ואז הפכנו את הסיפור שלנו למציאותי עם חתונה וילד, הלחץ של המשפחות המורחבות עושה את שלו ונוצרו קרעים במערכת יחסים. אנחנו לא מפסיקים לריב וכל אחד מושך לכיוון שלו... הוא ישן על הספה ואני לא מדברת איתו. ההורים שלו נודניקים ולא מרפים והוא מציית להם כמו חייל. אני חיה את הקלישאה של כלה וחמות שלא מסתדרות.. ככ חבל שזה השחית לנו את הדבר היפה והטהור הזה בינינו. מקווה שאיכשהו נצליח להתגבר כי כרגע זה ממש לא נראה מבטיח 😞

😔

מציעה להתרחק פיזית מ2 המשפחות... חבל שזה מה שיהרוס לכם את הזוגיות. תלכו לייעוץ זוגי... זה בר שינוי! אתם יכולים לשפר את מערכת היחסים שלכם עם הכוונה נכונה.

אהובה לכו לטיפול זוגי.. אין סיבה סתם ככה לוותר על זוגיות בטח ובטח כשמדובר בזוג שמאוד אהב לפני ואני מאמינה שזה קיים בשניכם עדיין. הכי קל זה לוותר על הכל ולא להילחם אבל עדיף שתסתכלי אחורה ותגידי לעצמך איזה מזל שנלחמנו מאשר איזה באדה שלא עשינו מספיק. ואם הוא מסרב לכי את תאמיני לי שזה יכול לעזור (מניסיון) ולעשות המון טוב גם כשרק צד אחד הולך לטיפול. נכון זה קשה יותר אבל זה שווה הכל . ובתור אחת שנמצאת בקשיים בזוגיות אני יכולה לומר לך שאני ובעלי כשהכרתי היינו הזוג שכולם אהבו לראות תמיד.. ולאט לאט אחרי שהילדה נולדה פתאום נוצרה חומה ביני לבינו.. עכשיו אני הולכת למטפלת ואנחנו ברוך ה ביחסים הרבה יותר טובים ולומדים איך להתנהל כמשפחה וכשזוג.. לומדים איך לריב ואיך לקחת כל דבר לכיוון חיובי ולא לשלילי והכי חשוב אנחנו לומדים איך להיות בני זוג יותר טובים.

תתרחקו, תעברו לעיר אחרת.. צריך בשביל זה אומץ, אבל אין כמו המרחק.

אורליקי ואיך זה טיפול זוגי כשרק אץ נמצאת בו? זה מספיק כדי לחולל שינוי בסוגיות?

אני לא אשקר זה קשה יותר מאשר שיש שניים בטיפול, אבל זה אפשרי. אני עושה טיפול עם עצמי, מה שמפריע לי בו נוגע בדברים שלי שקשה איתם שאני גם צריכה לשנות. ואני לומדת איך לתקשר איתו, פעם לא הייתי מסוגלת לומר לו כשיש משהו שמפריע לי מהחשש של איך יגיב (כל פעם הוא מתהפך כשאני מעיזה לומר משהו שמפריע לי) היום אני אומרת את מה שיש לי על הלב גם אם זה לא נעים לי כלכך והוא לומד דרכי איך מנהלים ריב. פתאום הוא לא מתפך אלא מקשיב ומגיב לי. בריב הראשון שלנו כשאמרתי לו מה אני מרגישה הואהפך את כל הבית אפילו אמא שלו ואח שלו יצאו החוצה (אנחנו גרים מתחת לאמא שלו) ואני לקחתי את הילדה והדברים והלכתי לאמא שלי בגלל שהיה היסטרי.והשינוי מאז ועכשיו (בערך חודש) הוא אדיר! היום נגיד אמרתי לו שמפריע לי משהו והייתי בטוחה שהוא יצא עליי והוא פשוט הסביר לי את הצד שלו ואני הגבתי והוא אמר לי טוב. אלה דברים שפעם לא היו בבית ופתאום יש לי שקט נפשי. זה לוקח זמן וסבלנות ויש מצב שבהתחלה הוא לא יבין את ההתנהגות הזו שלך אבל לאט לאט הוא ילמד גם אם לא תגידי לו כלום. תמצאי לך מטפלת טובה שתעזור לך להתנהל מולו וזה יכול בהחלט לעבוד. ודבר אחרון - אני מסכימה מאוד עם הבנות פה, לגור אצל ההורים זה לא הכי בריא. גם זה משהו שבסופו של דבר נעשה ואמרתי לו כבר שאני לא מתכוונת להישאר פה כי זה לא בריא. תחשבי על זה :)

ואו איזה כיף לשמוע אורליקי ממש מזכיר את ההתנהגות של בעלי, מאודדדד קשה לו לשמוע ולקבל דברים שמפריעים לי הוא גם כזה שמתפוצץ ולא מוכן להקשיב או לדבר אולי באמת זה הדרך.. איך מצאת מטפלת? מהמלצות או חיפוש באינטרנט?

המלצות באינטרנט

מאיזה איזור את?

דרום

אני אשאל את המטפלת שלי.. היא מהמרכז אבל אולי היא מכירה.

אוקיי תודה