פוסט פריקה.. שכחתי כמה קשה זה ניובורן, אני מרוסקת.. נפשית ופיזית.. בעלי עוזר המון עם הגדול שלנו וישן איתו בלילות ועובד קשה גם אז לא יכולה לשגע אותו בלילות והלילות שוברים אותי, קם כל שעתיים וקצת ומילא רק לינוק ולישון אבל ההתקפי גזים באים בלילה או שמניחה אותו ישן ואז מציק לו משהו ומתעורר וזה שעות על הידיים וכולי כאבים ועייפות ואז ב7 8 הגדול קם ורוצה שאהיה איתו אז מעיר אותי ממש ומרגישה שהפעם אני לבד בגידול של הקטן ואני מרוסקת ומרגיש לי שזה שאני מניקה גורם לאנשים להגיד טוב אי אפשר לעזור כי היא מניקה אבל מה הקשר, חצי מהזמן הוא סתם רוצה ידיים.. באלי שהתקופה הזאת תעבור כבר אבל יש עוד יותר מידי זמן עד שיתאפס בלילות ויירגעו הגזים והכל ואני אבודה ומתוסכלת ובנוסף זה שאני תקועה בבית מטמטם אותי כבר אבל קשה מידי להוציא כרגע את הקטן הוא עדיין לא בן חודש ולשאוב לא מצליחה למצוא זמן בכלל כי הוא מלא יונק והכל מתסכל

לבת שלי , בת 10 חודשים היה לה חום בלילה , אולי בגלל שיניים .. מתלבטת אם לשלוח אותה לגן הבוקר ? מה הייתן עושות

אני לא יודעת אם אני הורמונלית או שמשהו באמת השתנה בי ביחס לבעלי אני כבר לא רואה אותו כאותו בן אדם שראיתי בעבר, הוא היה מבחינתי צדיק טהור , טלית שכולה תכלת, ישר , כנה ואמיתי. קרה בינינו משבר באמון שגיליתי שהוא שיקר לי על משהו שהכאיב לי מאוד, הוא ניסה להמשיך בשקר בהתחלה וכשהבין שאני לא משחררת הוא התנצל וניסה הכל כדי לפייס אותי. מאז אני לא מצליחה לחזור להאמין לו לכלום, כל דבר שהוא עושה כל מבט כל צעד אני בטוחה שהוא משקר לי. ושלא תבינו אותי לא נכון הוא אבא טוב ובעל טוב הוא עושה מעל ומעבר ונותן 200% מעצמו אבל עם כמה שאני מעריכה אותו , מה שהוא עשה פשוט לא יוצא לי מהראש המשכנו הלאה מאז עברו חודשיים והחלטתי שאני בוחרת לתת לו הזדמנות נוספת ומשחררת את זה, קצת אילצתי את עצמי לשחרר כדי לא לגרום סבל לשנינו אבל עכשיו אני נאכלת מבפנים בשקט, בלי לדבר איתו על זה והיחס שלי אליו מאוד משתנה , הסבלנות והאמונה בו. כרגע מבחינתי כל דבר שהוא אומר יכול להיות שקר או אינטרס מסוים. היום אמא שלו ישבה לידנו ואמרה לי שיש לה קצת חרדות שאלתי למה והיא אמרה מאז מה שהיה עם הבן שלי(בעלי) שאלתי אותה מה היה אז היא שאלה אותי ״מה את לא יודעת מה היה״ אמרתי שלא ואז בעלי אמר ״בסדר לא צריך לדבר על זה עכשיו״ מה יהיה? עוד נסתרות? עוד סודות? עוברים עליו דברים שהשם יודע מהם ואני בכלל לא יודעת. לא מצליחה לסמוך עליו פשוט מאוד מתחילה לחשוב שבמשך עשור חייתי עם שקרן פתולוגי

שבוע 40+ המליצו לי על שמן קיק בשביל ליצור צירים יש משהי שלקחה?? כי גם הבנתי שזה קצת מסוכן ואני פשוט מיואשת🥺

שבוע 36 מה עושים עם הצרבות יש לזה פיתרון? 😭