כבר מיואשת ... 3 חודשים אחרי לידה אני ובעלי לא מפסיקים לריב אני בוכה המון מגיעה למצב שאין לי כוחות כי הוא לוקח לי אותם מעיר לי כל דבר מרגיש לי שהוא לא מבין שלטפל בתניוק זה לא קל זורק לי הערות את כל ביום בבית אני עובד את יכולה לישון פה ושם שהלוואי וזה היה קורה כשהיא ישנה אני עושה כביסות מנקה מכינה אוכל אני מרגישה לא מוערכת לא יודעת כבר מה לעשות הוא באמת בן אדם טוב שדואג לבית ולילדה ולי אבל זה כל כך מתיש אותי ניסיתי לדבר , זה כמו לדבד לקיר מיואשת...

אני רואה כאן ככ הרבה שכותבות את זה כמה הגבר לא מבין את הקושי בלגדל ילד, המשפט המוכר "מה את כבר עושה כל היום". לא מבינה את זה.. קשה לי שזה המצב אצל ככ הרבה נשים. אין לי איך לעזור אבל ממה שאני רואה את לא היחידה במצב הזה (אני עוד לא ילדתי לא יודעת מה יהיה כאן, לא יכולה לדבר על עצמי) ושולחת חיזוקים..

קודם כל חיבוק! הוא לא מבין את הסיטואציה שלך. ולאו דוקא מכוונה רעה. אולי תשאבי ותתני לו כמה שעות להתמודד עם הבייבי ותצאי להתאוורר והוא יבין באמת מזה החופשת לידה שהיא ממש לא חופשה

מה הבעיה שישי שבת קחי לעצמך חופש תלכי למפשחה שלך, תקבעי עם חברות, ושהוא ישאר איתה כמה שעות ויבין לבד מזה

התוכנית של אבישג יחד עם התמונת משתמש, זה יוצא מעולה, וגורם לי להיות מאוד בעד.

כמו אלה שאומרים ״תישני מתי שהוא ישן״ בדיחה פשוט .. הכי טוב שישאר כמה שעות איתה ויבין ...

אז שהיא ישנה באמת תישני איתה ואז יבין שלא יהיה לו אוכל ולא תהיה לו כביסה נקייה והבית יהיה ג'יפה רק אז יעריך אותך ..מקווה בכל אופן.

מבינה אותך ממש... מציעה לך באמת לישון, תפסיקי לעשות כביסות ואוכל (תכיני רק לעצמך לאותו רגע שאת רעבה) ... הוא כנראה רואה אץ הכל ברור מאליו, אז תראי לו מה קורה כשאת ישנה שאין גמדים שעושים את מטלות הבית

זה ברור הם לא מבינים, הדבר היחיד שגרם לבעלי להבין זה יום אחד לבד עם הילדה מאז אין דרישות אין כלום רק הערכה על איך אני עושה את זה וגם מצליחה לנקות ולהכין אוכל... אני חוזרת הביתה כשהוא עם הילדה יש מלחמת עולם בבית..