היי בנות, אני רוצה לשתף בתקופה שאני עוברת עם בעלי הייתי שמחה אם הייתן רושמות מה אתן חושבות או האם גם לכן הייתה או עדיין יש תקופה כזו. אני ועלי מכירים מאז שהייתי בת 16.. לאט לאט עם השנים חזרנו בתשובה והתחתנו מוקדם יחסית כי הוא שמר את הברית. תפסתי אותו כבן אדם מאוד אחראי, מנוסה, רציני. אחד שקם בבוקר יוצא לעבוד גם אם לא בא לו. מאז שהתחתנו עברנו לגור לבד בהתחלה לו הייתה עבודה ואני הייתי בבית. אחרי שבועיים בערך אני מצאתי עבודה והוא התפטר מהעבודה שלו כי לא אהב אותה. ככה במשך שנתיים אני זו שעובדת באופן רציך גם כשעזבתי עבודה יום למחרת כבר הייתי בעבודה חדשה והוא היה מוצא עבודה ומתפטר אחרי יום יומיים / שבוע שבועיים. ואז נכנסתי להריון שנה אחרי שהתחתנו, חיכינו שנה כי אמרתי לו שאני לא מוכנה להביא ילד לעולם כשאני ילדה קטנה אני רוצה קצת להתבגר ולהיות מוכנה לוותר על עצמי בשביל ילד כי זו אחריות גדולה. אחרי הלידה בעלי היה אצור להתחיל לעבוד כנהג אוטובוס אבל הוא חיכה עם זה בגלל הקורונה. הוא עבד כנהג אוטובוס במשך כמה חודשים בערך 5 חודשים ואז עזב כי היה לו קשה . אני התפטרתי מעבודה שלי כי היא הייתה רחוקה ורציתי לגדל את הילדה בבית אז יצא מצב ששתינו לא עובדים. המזל הוא זה שיש לנו סכום חפה בבנק ואנחנו גרים אצל ההורים אז אין הרבה הוצאות. אני כל יום מטפלת בילדה קמה בשש בבוקר מסיימת את היום גמורה והוא קם מאוחר מאוד (שתיים בצהריים) ולפעמים גם הולך למנחה וערבית אז בכלל לא נמצא בבית עד שש שש וחצי. הוא נשאר ער כל הלילה, משחק בפלאפון או באקס בוקס והולך לישון בשש. קשה לי זה מאוד. אני לא יכולה יותר עם החוסר מעש הזה. הוא עכשיו הוציא תעודת מנעולן וכל הזמן דוחה את הפרסום שיביא לו לקוחות. נמאס לי מהכל וממנו ואני מחפשת דרך יפה לומר לו שאני מרגישה כאילו התחתנתי עם נער מתבגר בחופש הגדול. אני לא את המילים איך להתחיל לדבר איתו ולהעיר או כי הוא רגיש ואנחנו יכולים רק לריב מזה ולא לשפר את מצב

ירדו לנו כבר 30 אלף מהסכום שיושב בבנק, אני מאוד רוצה להתקדם ולקנות בית אבל נראה שזה לא בוער ואני מתה לעוף מהבית של המשפחה שלו

להגיד לו להתעורר על החיים ולעבוד ותבקשי מההורים שיגיגו לו גם

אמא שלו מפנקת אותו ומפחדת ממנו שלא ייצא עליה ובכלל אני ואמא שלו לא החברות הכי טובות, היא הרבה פעמים עוקצת אותי או עושה דברים לבת שלי שאני לא רוצה שהיא תעשה. אני לא סומכת עליה מי יודע מה

תדברי איתן, תציבי לו עובדות שזה לא יכול להמשך ככה . הוא אדם בוגר ויש לו ילדה לפרנס ואם הוא רוצה להתקדם בחיים שלו אז שיקום ויתחיל בעשיה, אני אפילו הייתי אומרת שבמקביל ילמד אולי מקצוע שאוהב ואז יעבוד במה שהוא אוהב שככה יותר קל לקום לעבוד.

להציב גבולןת את קם ומוצא עבודה ולא מתפטר כי רע לךךך .....להתעורר על החיים

שיתעצבן כמה שסאלו אבל יש לו אישה וילדה והוא לא ירצ לגור אצל ההוריפ כל החיים זה רק יהרוס לכםם

הייתי עושה לו שיחת יחסינו לאן ומציבה עובדה, או שהוא קם לעבודה- כל עבודה שהיא עד שימצא את העבודה שמתאימה לו או גירושים. אי אפשר לחיות עם גבר עצלן, זה לא מקדם ולא תורם למשפחה

בני כמה אתם? ותסבירי לו שאתם לא יכולים להשאר לגור שם כל החיים עם ילדה ושיהיו לכם עוד ילדים זה בעייתי וגם צריך לעבוד כדי להתקדם בחיים זה נשמע שהוא ממש ילדותי

ילד זו אחריות ! תסבירי לו שזה לא מקובל עלייך והוא לא מתנהג כפי שהכרת אותו ושאת מרגישה שזה מוריד לו ממך ומראה על התנהגות של נער מתבגר כי זה באמת המצב. שיש לו ילדה ואי אפשר לגור אצל ההורים לנצח וצריך לחסוך בנוסף.

כמה זמן תוכלו לחיות מחסכונות ולגור אצל ההורים. בסופו של דבר זה יהיה בלתי נסבל

נשמע שהוא צריך יד קצת יותר קשה ממה שאת מספקת עכשיו. הוא חייב להבין שזו לא דרך לחיים עצמאיים ובריאים, גם בשביל עצמו ובטח בשביל המשפחה שלכם. לדעתי הוא צריך איזה קואצ׳ר שייתן לו קצת דרייב ושאפתנות בחיים. אגב, הוא ניסה ללכת ללמוד? נשמע שהעבודות הזמניות משעממות אותו, אולי צריך קצת יותר אתגר.

תודה על התגובות אהובות, היום ביקשתי ממנו שמחר יקום מוקדם כדי לעזור לי עם הניקיונות של פסח וגם יתקשר למישהי שתפרסם אותו כמנעולן כדי שיתחיל לעבוד והוא אמר סבבה. נקווה שזה מה שיקרה. לגבי לימודים הוא למד להיות מנעולן אבל אי אפשר לדעת איתו אם ישאר בזה

טוב זה לא עבד.. עד עכשיו לא קם.

אנונימית זה מצב בעייתי מצטערת שהגעת אליו... מצטערת על הישירות אבל אני באופן אישי לא הייתי מוכנה לחיות עם בן אדם שאין לו שאיפות, לא מבין את מידת האחריות המשפחתית ולא לוקח את עצמו בידיים. אם זה היה המצב שלי הייתי מבקשת איתו שיחה אחד עם אחד, אפילו יושבים באיזו מסעדה ומציבה אולטימטום או שתתחיל לזוז על החיים שלך או שאני לא מוכנה להמשיך לחיות ככה יותר. אם זה לא מעיר אותו... אז חייבים ללכת לטיפול זוגי נשמע שנתת לו יותר מידיי הזדמנויות, ושהוא באמת לא מבין את גודל האחריות שלו כאבא.. הוא מצפה שתמשיכי להיות אמא ומפרנסת יחידה עד מתי?

היום רשמתי לו הודעה כשיקום שיראה אותה כי קשה לי לומר לו ברים כאלה בפנים לא יודעת למה אני אף פעם לא מוצאת מילים כשאני באה לומר לו דברים בפרצוף זה מה שרשמתי לו האמת אני אגיד לך את הכי בכנות קצת מתחיל להימאס לי מהחוסר מעש הזה, שוב אני כל יום איתה לבד עד שאתה מחליט להתעורר, ומילא היית עובד בלילה או כל היום אבל גם זה לא. כל הלילה אתה משחק בטלפון או באקס בוקס וגם משאיר ים באלגן בסלון שאני צריכה לסדר כשאורלי עליי בידיים כדי שלא תהפוך את הפילטרים או הכוס עם הסיגריות ביום אתה ישן עד שאתה קם זה כבר הטקס שינה של אורלי או אפילו זה לא כי אתה הולך בכלל למנחה וערבית. בינתיים אני זו שדואגת לה גם ביום וגם בלילה וצריכה לטפל בה עם חוסר שעות שינה מטורף, ועם כל זה להיות סבלנית כי היא קטנטונת שלא יכולה להבין מה המשמעות של בן אדם מותש. אני מרגישה כאילו התחתתי עם נער מתבגר בחופש הגדול ולא בן אדם שמבין שהוא אבא ובעל. אתה יודע שאני לא מתכוונת להישאר פה ואני רוצה לעבור למקום אחר ואתה אמרת לי שמבחינתך נעבור כשיהיה לנו בית שנוכל לקנות אבל בינתיים כל מה שקורה זה שהסכום היפה שיושב לנו בבנק הולך וקטן והנה כבר ירדו ממנו לפחות 35 אלף שקל. אז החלום הזה לקנות בית הולך ומתרחק ואני לא מתכוונת לחכות עד שנקנה בית כדי שנעבור מפה אני מבחינתי עוד השנה אנחנו עוברים לדירה אחרת. בבקשה ממך תתחיל להתעורר כי זה מרגיש לי כאילו אתה חי בחלום עם השאננות הזו למרות שאתה יודע שלי לא נוח פה.

מבינה שקשה לך להתבטא פנים מול פנים אבל תאמיני לי לשפוך את הכל אחד מול השני עושה פלאים! מקווה באמת בישבילכם שישתנה משהו ותוכלי להתעסק בדברים החשובים באמת בגידול הילדה שלכם ❤️

וואי מחזקת אותך אנונימית שולחת לך חיבוק גדול לא פשוט הניסיון שאת עוברת איתו❤