אני במצב של עצבים/כעס/תסכול/עצב. למה?? כי קבעתי תור לחיסון קורונה שבוע הבא ואני בלחץ שיא כי אין מחקר לנשים בהריון עדיין, רק עכשיו התחילו.. וגם אז ידעו רק לאחר כמה שנים שלא גורם חלילה לשום נזק התפתחותי לעובר. מוצאת את עצמי, רוב היום בחרדות(וזה הכי לא אני להיות בדיכאון ולבכות כל היום) מרגישה שאף אחד לא באמת נותן תשובות אפילו ההורים שלי לא יודעים מה לייעץ לי מפחדים להתערב בזה. ובעלי דווקא כן רוצב שאעשה ואני מרגישה אבודה. פרקתי.

את לא מבינה איזה הקלה תרגישי אח"כ..... אני גם הייתי במצבך ולאחר החיסון ה1 הייתה לי הקלה עצומה.. מחכה לעשות ביום שני את החיסון ה2 ואז אוכל להיות רגועה יותר

המחלה הארורה הזו קשה יותר , תחשבי עלייך ועל העובר שלך. זה לא צחוק

התחסנתי וטוב שכך

רוזי, איך רגועה? איך אהיה רגועה שאני לא יודעת אם החיסון הזה בטיחותי לנשים בהריון כי אין מחקר עדיין בכלל. גם אם אלא יהיו לי תופעות לוואי לאחר החיסון, איך אדע שלעובר גם לא יהיו? ואם פתאום יגידו שכל מי שעשה את החיסון זה לא שווה כלום כי יש מוטציות חדשות שעמידות לחיסון, כבר מתחילים להגיד שכרגע החיסון מראה יעילות בגלל מסיכה וריחוק חברתי, אבל כשלא יהיה ריחוק חברתי ומסיכות "חוששים שהאפקטיביות של החיסון ירד" אז למה לעשות את החיסון בכלל.??? זה משגע אותי!!

תסמכי על הרפואה. יש פרופסורים גדולים בתחום שאומרים שזה בטוח ותאמיני לי שלא יסכנו את הרשיון שלהם

תעשי השתדלות

ליטל, גם אם יהיו נזקים לילדים, חס וחלילה שלאף אחד לא יהיה!!! איך אפשר להוכיח שזה מהחיסון?? הם לר ידפקו הפרופסורים. גם לא הרישיון שלהם אגב לא משנה באיזה מצב

אני אנסה להרגיע אותך קצת.... אבל תכף..חחחח חייבת להגיע הביתה, יצאתי עכשיו מהעבודה

אחרי שראיתי את מה שאמר מנהל בית חולים ליס על החיסון נרגעתי ושמחה שעשיתי

אני גם הייתי בטוחה שלא אתחסן.. ובסוף הבנתי שאין ברירה. כדי לשמור עלי בשביל בעלי והבייבי וגם כדי לשמור עליו צריך לקחת את ההחלטה הזו להתחסן.. גם אם היא בפני עצמה לא קלה ולא ברורה זה בטוח עדיף מלא להתחסן!! אבל אחרי שהתחסנתי זה ממש הקלה.. וגם כרגע כל המחקרים מראים שהחיסון לא עובר שליה בכל מצב. אז מאמינה שזה הבחירה הנכונה