יש לי שני בנים קטנים, הגדול בן 2 וחצי והקטן שנה וחצי. הגדול לא נותן לקטן לשחקק בכלום. כל משחק שהקטן משחק בו הגדול בא ולוקח לו מבין הידיים. אם זה משחקים או צבעים או כל דבר אחר. כל פעם מסבירה מחדש שזה אח שלך ושצריך לשחק ביחד ומה שאמא ואבא קונים זה לשניכם. אך אין מענה, מקשיב מפה ויוצא משם. אמרתי לו שאם זה ימשך ככה אמי אקנה לקטן משחק ולך אסוק לשחק בו. ת'אמת התעייפתי מהמצב. אני בהיריון מתקדם, ולא שולחת לגנים.

ואווווו איזה הפרשיםםםם צמודים!!!!

תקני לכל אחד מהם משחק שלהם. שהגדול ידע שזה שלו ולא של הקטן. הוא ירגיש טוב עם עצמו. ולא תמיד רוצים לשחק ביחד וזה מובן. הגדול מרגיש בטח שהוא תמיד צריך לתת ולא משהו שרק שלו. יש פשה שם ושכחתי עכשיו

את יכולה גם להגיד שזה של הבית ( גם של אמר ואבא)לא של שניכם.

כמה זמן הם כבר ביחד בבית? כי זה גם מאוד משפיע על המצב, כי זה נמאס להם. יש לי בתקוםה האחרונה משהו בסגנון עם ילדה שלי בת 7.5 עם התינוקת בת 2.5. זה פשוט נהיה להם קשה כבר המצב. שאם ל כבד שלחתי אותם למסגרות לקצת זמן כי הן כבר בבית ביחד כמעט שנה וזה קשה להם גם

הם כבר שנה ביחד בבית. ואני קונה לכל אחד משחק אך הגדול תמיד לוקח ואומר שזה רק שלו.

שנה ביחד זה הרבה זמן ולא פשוט להם בכלל. אז אפשר להבין אותו. זה הסיבה שאני כבר שלחתי את הקטנות שלי חזרה למסגרת. אני איתם בבית שנה שבוע 34 עם דיכאטן. אז לא ממש עזר לי שהם בבית והם ככה. זה צריך הרבה הרבה סבלנות.

כן אני מפחדת לשלוח לגנים עם כל מה ששומעות בחדשות. והכיתה של הגדול כבר הייתה בבידוד ו 16 ילדים מאומתים.

אז מפחדת שיקרה משהו לי או לילדים. (הילדים אינלהם תסמינים כמו לגדולים) אז עם ההריון מפחיד קצת

מאוד מבינה אותך. אנחנו פה אצלי ממש עם לב כבד. אבל אני כבר התחלתי להתפרק ומזל ששלחתי כי אני היום ממש לא מרגישה טובה

גמאני לאא. רצפת האגן אצלי משוחררת מלווה עם כאבים. אבל חוץ מהבית אינלי איפה לשים את הילדים אמא שלי גרה במרכז וגנים זו לא אופציה