חודשיים וחצי אחרי לידה, תינוקת ראשונה.. היא די בכיינית ורוצה אותי כל היום , בלילה עדיין לא ישנה מסודר מה שמשפיע עליי מבחינת עייפות ביום . וביום היא לא ישנה יותר מחצי שעה 3 פעמים כך שגם לא יכולה להשלים שעות שינה מהלילה... המצב שאני כל היום איתה ומאוד מתקשה לפנות זמן למשהו אחר כמו טיפול במטלות הבית, זמן איכות לעצמי ובעלי ועוד... בעלי והמשפחה דלי ושלי עשו לי שיחה שאני לא מתפקדת ואני צריכה יותר להשתחרר ולתת לה עצמאות .. נתנו דוגמאות שהבית ממש מסריח ולא מבינים למה אני לא שמה אותה לשחק ומנקה קצת.. אני מרגישה שהם לא מבינים אותי ומבטלים את מה שאני מרגישה.. זה ממד מעציב אותי כי אני באמת לא מסוכלת לעשות כלול חוץ מלטפל בתינוקת

הגיוני שאת ככה, יש קטע לאנשים להיות קולות רקע, תשתיקי אותם בראש ותלכי עם הלב שלך

איזה חצופים !! שיבואו לעזור במקום לזבל במוח אותו מצב שלך .. חסר למישהו להגיד לי משהו כזה

מבינה אותך לגמרי, גם התינוק שלי ככה מאוד קשה. לא נגעתי במטלות הבית די הרבה זמן, בעלי עושה מה שיכול🤷‍♀️

אני אחרי לילה שכל חצי שעה שעה מתעורר למשך שעה פלוס

העניין שפשוט כל המשפחה שלי ושלי בעלי כולל בעלי התאגדו ואמרו שככה זה לא צריך להיות ואני לא יכולה להזניח את הבית ואני צריכה לתת לה זמן פעילות, שאני חייבת לטפח את עצמי...קשה לי גם ככה ...

תגידי להם שיהיו עם הילדה למשך כמה שעות רצוף ונראה אותם מדברים אחר כך!! ואם הם לא רוצים אז שיפסיקו להגיד לך מה לעשות

אני הייתי בדיוק כמוך!!! לא יכולתי לעשות כלום ולא היה לי חשק גם ולא כוח. הכל טוב... אם הם רוצים מוזמנים להעביר שטיפה על הבית וככה אמרתי לכל מי שבא.

הם נותנים לי דוגמאות כל היום איך זה שהתינוק של חברים ישן והם עושים מלא דברים, מעבירים עלי ביקורת שאולי אני נותנת מעט אוכל ואז היא לא ישנה, שהם גידלו אחרת את הילדים. זה בעיקר הגיע מחמותי שהרעילה את בעלי ובעלי פנה למשפחה שלי... אני ממש חסרת אונים כי אף אחד לא איתי ואני ממש לבד! וכל מה שאני אומרת על גידול הילדה חמתי מעקמת פרצוף ולא מבינה מה אני רוצה או אומרת שאצלה היא לא בוכה ככה וכך היום דוחפת לה אוכל למרות שאני מבקשת שלא! אז אני כבר לא מתביישת ופשוט לוקחת לה אותה מהידיים אבל בגדול אני מאוד לבד ומחפשת נחמה פה ומחברות שק מת מבינות אותי

הן גידלו שונה וזה נכון אבל כבר לא מגדלים ככה. לא הייתה להן ברירה להשאיר את התינוק ולבשל כי הבעלים היו על ספה והן היו המשרתות אבל זה כבר לא ככה. אנחנו עסוקות יותר בטיפוח הילד, טיפול ומסירות. ולכן, זה שונה !!! וזה ימשיך להשתנות עם השנים. והן תמיד יציקו, יעקמו פרצוף ויהיה להן מה להגיד אבל אנחנו חזקות מול זה!!!! תעשי יד אחת עם בעלך ותהיו יחד בכל הדעות לא משנה מה אומרים לכם.

אם כל-כך מפריע להם שיתנו יד, בעלך שינקה בבית אני לגמרי מבינה אותך כשהם כל-כך קטנים את מכוונת רק אליהם והיא גם לא ישנה אז בכלל. תגידי להם להפסיק להשוות לילדים אחרים ומשפחות אחרות כי כל ילד הוא שונה, הקטנה שלכם לא ישנה הרבה ואין לך זמן לעשות דברים והיא גם כל-כך קטנה זה לא שהיא ילדה בת חצי שנה שאפשר להשאיר לשחק על משטח לבד ללא השגחה 🤔

תראי יקירה, אם זה שתי המשפחות שלכן אז אולי יש משהוא בדברים שלהם? אני לגמרי מבינה כמה זה קשה, במיוחד שהילדה לא כל כך רגועה. אולי כדי שתבשקי מהם שיעסרו לך לאפב את הבית, שישימו עין על הילדה ושאת תשלימי שעות שינה ושיראו לך מה אנשים אחרים עושים כדי שהיחדה תהיה רגועה ואת תחליטי אם זה מתאים לך. אני חושבת שלפעמים קשה לנו לראות את עצמנו מהצד וכולנו עושות טעויות. אבל מה שהכי חשוב! שבעלך חייב לעזור לך,עם הבית וען היחדה כי זה דברים משותפים שלכם. תנסי להיות ראש פתוח והכי חשוב תבקשי שמישהוא ישמור על הילדה כדי שתשלימי שעות שינה, אחרי זה תהיי הרבה יותר רגועה ושפויה

אני בטוחה שהכוונה טובה שישחררו קצת מהיחידה ולאט לאט תוכלי לעשות יוצר דברים אבל קל לדבר. אם כח כל מפריע לכולם שיביאו לל מנקה ואולי בייביסיטר שתוכלי קצת לישון

אני אומר לך כזה דבר לא להתייחס לאנשים שלא מבינים וגם לא יבינו תתחילי להפעיל אותם , הם באים אליכם תגידי מה לנקות שינקו , אם צריך לשבת עם הקטנה שישבו ואת תלכי לישון קצת , בעלך צריך להיות העזרה שלך בבית שבי דברי איתו שיתן לך לנוח שיקח קצת את התינוקת שיקום בלילה גם אל תעשי את הטעות שלי שהכל נפל עלי ובסוף בכיתי בכי של יאוש שאני לא מסוגלת לבד ואז הוא הבין אותי