פוסט פריקה אז הקטנה שלי בת חודש.. לא היה לי דיכאון או דכדוך אבל בימים האחרונים מרגישה פשוט רע, שאני נעלמת ולא טוב לי. אני לא ישנה ופשוט קשה לי כלכך.. אני כלכך אוהבת אותה ומרגישה רע שאני מרגישה ככה בכלל אבל פשוט קשה לי. יש לי עזרה מבעלי אבל עדיין זה קשה. אני מרגישה שאני נעלמת.. כלכך מתגעגעת למה שהיה קודם שהיינו רק אני והוא. אני מסתכלת על תמונות שלי לפני, על החיוך שהיה איזה תמימות ואני מסתכלת על עצמי עכשעו, עייפה כל כך, מרגישה מוזנחת ושהגוף שלי לא שלי. אני יודעת שהכח שקר באינסטגרם אבל רואה את כל המפורסמות שנראות כלכך טוב, מכינות אוכל, מצטלמות ואני לא מבינה מאיפה כל הזמן הזה שיש להן. אין לי זמן לעשות פיפי. אני כלכך אוהבת אותה ומרגישה ממש רע שאני מרגישה ככה בכלל אבל פשוט קשה לי. היא הדבר הכי טוב שקרה לי וגם הכי קשה. ולא מספיק גם אני לא מרגישה אוב בימים האלו, לא יודעת אם מהעייפות או שחטפתי משהו וזהו.. רק רציתי להוציא

אוי יקרה מובן לגמרי אל תרגישי רע זה בסדר וקורא לרוב הנשים אם זה בתהליך ההריון או אחרי הלידה אל תעמיסי על עצמך ותשחררי אני כמוך אבל בתחילת ההריון בחילות הקאות עיופות חולשה לא מתפקדת בכלל בבית ועם דיקלקטין עוזר כן מפחית אבל לא נעלם. אולי לבקש עוד עזרה מאמא שלך חמותך מישהו קרוב או בתשלום... התקופה הראשונה תמיד קשה אבל לאט לאט את תסדרי את היום ותחזרי לעצמך... אני מאמינה שאת אישה יפה וחזקה שולחת לך כוח

קוראת ומרגישה כאילו אני כתבתי את זהשולחת לך חיבוק ענק, היום התפרקתי ושיתפתי את בעלי בתחושות והוא הציף אותי בהמון אהבה וחיזוקים, זה לא העלים את התחושות אבל כן נתן קצת הרגשה טובה.

אתן מקסימות ממש תודה על החיזוקים זה באמת עוזר

אהובה!! כל כך מבינה לליבך ועוד יותר מזה אני הייתי בדכדוך קשה כמעט חודשיים בכיתי המון ולא הבנתי מה קורה לי איך מילדונת שכל היום מבלה עם בעלי מטיילים שותים עושים שטויות הפכתי לצל של עצמי לא היה לי כח לעשות כלום הרגשתי שהכל סוגר עליי ושאין דרך חזרה. ברוך השם חברה שלי עזרה לי להתאפס וגם בעלי הייתי מכריחה את עצמי בכח להתארגן בבוקר ולהתלבש להעיף את הפיגמה לשים מוזיקה ולאט לאט הכל התחיל לזרום.. התינוקת כבר התחילה ל חוק ולחייך ולהראות נוכחות ואני הרגשתי שהאוויר חוזר אליי. עשיתי לעצמי סדר יום שלא ויתרתי עליו. ופעמיים בשבוע זמן איכות עם בעלי ( בהתחלה ממש היה צריך לגרור אותי) אבל לא ויתרתי והנפש שלי הבריאה והיום הבת שלי בת 2.5 כל עולמינו הכי כיך בעולם מטיילים יחד עושים הכללל ביחד!! הכל מתרפא וקחי בחשבון שסה זמני זו תקופה קשה כשהם ככ חסרי אונים והכל כביכול נופל עליך אבל זו תקופה והיא עוברת!!! נשיקות

האושר שלי

מהממים!! איזה כיף לשמוע! את כלכך צודקת אני חייבת לעשות לעצמי שגרה ולהוציא את עממי מהפיגמה והרוטינה הזאת כל יום. מקווה שבאמת אצליח ליישם את זה

כן תעשי את זה אל תוותרי לעצמל ואל תשקעי לתוך זה. מבטיחה שהכל זמני וחולף ומתרגלים להכלללללללל אך אל תזניחי את עצמך ואת הנפש שלך! קומי תתקלחי תשתי משהו תעשי דברים כיפים עם התינוקת אפילו שימי מוזיקה והיא על האוניברסיטה תשירי תרקדי תשמחי את עצמך!

את מהממת ממש תודה לך

בכיף אין על מה באהבה גדולה