היי כולן , צריכה עצה , נשואה שנה וחצי עם ילד בן 10 חודשים ו בהריון בשבוע 18. בעלי מאוד מגונן על ההורים שלו ה״כבוד אב ואם״ מתבטא בכמה לבטים. מאוד חשוב לו ללכת כל יום להורים שלו אבל כשזה מגיע להורים שלי הוא מאוד נרתע. הוא לא רוצה ללכת שבתות חגים או משהן בסגנון רק ההורים שלו בלבד או שנעשה בבית. כל פעם שמשהו קשור למשפחה שלי הוא מעקם פרצוף ולפעמים מקלל ומתבטא בצורה שהיא פשוט בלתי ניתנת לתיאור. חשוב לציין כי בעלי מעולם לא הרים עליי יד וטוב לנו ביחד , לעיתים יש לו התפרצויות ״זעם״ וכעס. זה משהו שהיה לפני החתונה אך התעצם אחרי. מצד אחד כבר הרבה זמן אני חושבת להתגרש , כי לא מתאים לי להיות בלי המשפחה שלי. מצד שני אני אוהבת את בעלי מאוד. מה הייתן מייעצות לי?

כן אבל שבתות עם המשפחה שלו זה משהו שהוא כן לגיטימי והמשפחה שלי לא ? קצת מעליב ופוגע שהוא עושה את זה ככה תחשבי שאנחנו אצל ההורים שלו שבת הם חיים בבית של עמיגור , לשם כך הבית קטן ואנחנו ישנים בחדר אני בעלי הילד וגיסי הקטן בן ה23. אז גם לי לא נוח ולפעמים גם אני לא רוצה אבל כאילו אין הקשבה כשמדובר בצד שלי , כאילו אני תמיד הלא טובה ואני תמיד מגנה על המשפחה שלי שהוא מקלל אותם או דופק להם פרצוף.

אני הייתי במצב מאוד דומה עם בעלי. אנחנו היינו פרודים תקופה ושחזרנו הצבתי לו עובדה שפעם בשבועיים אני הולכת למשפחה שלי. מאז זה מפריע לי הרבה פחות אם הוא מגיע או לא ואני מסתדרת עם זה. הוא התחתן איתך ולא עם המשפחה שלך. אם טוב לך איתו ואת רוצה להיות איתו וכל מה שמפריע לך זה היחסים שלו עם המשפחה שלך, עצה שלי היא שתניחי לזה. תתחילי גם את לא ללכת כל פעם שהוא מקש להורים שלו ותחזקי את אזור המוגן שלך (כגון המשפחה שלך והחברים שלך) . מאחלת לך המון המון בהצלחה

צר לי, אבל אני הייתי מציבה עובדה שאם לא הולכים לשבת אצל ההורים שלי גם לא הולכים לשלו.

מה הקטע הזה של להתגרש??? למה אתן חושבות שבחוץ תמצאי יותר טוב?? בנות, גירושים זה לא הפתרון האולטימטיבי! אפשר לפתור כמעט הכל!!!! רוצה להזכיר לכן שבתור נשים עם אנרגיה נקבית יש לכן עוצמה א ד י ר ה ! הכל תלוי בכן ובחוכמה הנשית שלכן ואם תשמשו בה בכלל ותנהגו בעדינות, רכות, הכלה, אינטואיציה, נוכחות, מודעות, הקשבה, ותעצימו את הגבר שלכן או תכנסו לאנרגיה של הבן הפנימי שבתוככן ותנסו להלחם בגבר, לנסות לשלוט בו או להתחרות בו. הכל ניתן לשינוי והכל אפשר לפתור. אם אתן באנרגיה הנכונה. במקרה הזה, הייתי מבהירה מה חשוב לי בעדינות ובכיף, לא מתוך מלחמה, הולכת לראות את ההורים בעצמי בכל פעם, ולפני, שואלת אם באלו להצטרף, אם לא, אין בעיה, הולכת בעצמי, בלי תלות בו, בשלב מסוים הוא יצטרף לבד, כי הוא לא חייב, אלא כי הוא רוצה!! ומרגיש שבחר בעצמו! כאן הוא מרגיש גברי ומנהיג, ויהיה לו חשוב להצטרף. לגבי ההורים שלו, הייתי שוקלת להעבור מקום מגורים אחר, מתוך בחירה שלך, ויוזמה שלך לעבור מקום. כשיותר רחוקים, הוא לא יילך כל יום. אבל העניין שהוא מחפש להרגיש גבר בבית, מוערך וחזק, כניראה אצל הוריו הוא מרגיש ככה יותר, לכן הוא כל הזמן הולך. חזקי אותו, וחזקי את עצמך קודם כל, תרגישי עוצמתית ומלאת ביטחון בתוך האנרגיה הנשית שלך ואז הוא ירצה לבלות רק בחברתך. בהצלחה! לכל שאלה מוזמנת לפנות אליי בוואטצאפ 0547557683 שירלי לשם, מטפלת מוסמכת ומומחית לזוגיות ואנרגיה נקבית.

לא מתגרשים על סיבה כזו. אם לא הלך מה שניסית עד עכשיו תנסי לחפש דרכים אחרות , כדי להסביר לו. ולקבוע נהלים חדשים. ולא קרה כלום אם יסע לבד או את לבד. אולי הוא יתגעגע.