כל פעם שאני רוצה לקנות משהו אני מתייעצת עם בעלי, כשחברות שלי שמעו שאני עושה את זה הן צחקו עליי ואמרו לי שאני לא אמיתית שאני עושה את זה ואני צריכה לקנות מה שבא לי בלי לדפוק חשבון.. תמיד הייתי איתו ככה גם עוד לפני שנולד לנו ילד מצד אחד אני מרגישה חייבת לעדכן אותו ומצד שני זה באמת קצת מעצבן אותי שאני לא יכולה בכיף להזמין משיין בלי לחשוב יותר מידי. גם אתן כמוני או אחרת?

מתייעצת עם בעלי על כל דבר ודבר וככה ההפך. מה זה לא לדפוק חשבון? זה גם כסף שלו והוא גם צריך לדעת לאן הכסף הולך

אני גם מתיעצת עם בעלי כי חשובה לי הדעה שלו ולפעמים כשאני בהתלבטות הוא מגיע עם החלטה נכונה. אם אני רוצה לקנות אני אקנה, אבל מתייעצת תמיד

גם אני כמוך מתיעצת עם בעלי על הכל והוא גם איתי. הכל בסדר אל תרגישי לא בסדר עם זה.. ובדיוק מה שתהילה אמרה כמו שזה הכסף שלי זה גם שלו והוא צריך להיות מעודכן מה קורה וגם אני.

מתייעצים על דברים גדולים, אבל אם אחד מאיתנו רוצה לקנות, או להזמין משהו לעצמו לא חייב אישור של השני. חשבונות נפרדים.. אבל יש לנו מטרות משותפות, ושנינו מחויבים באותה המידה.

השאלה מאיזה מקום זה מגיע! אם זה מחשבה כלכלית התייעצות הדדית מעולה אם ממקום שהוא שולט וקונה מה באלו אז ממש לא

וכמובן לא מתייעץ איתך.

גם אני כמוךך מזה אין שאלה בכלל

גם אני מתייעצת עם בעלי. לא על דברים ממש קטנים אבל כן מדברים ומתייעצים. את לא היית רוצה שיתחיל לקנות בלי לדפוק חשבון ובלי לספר לך

ברור שאני מתייעצת עם בעלי

מתייעצת איתו בדיוק כמו שהוא מתייעץ איתי. החשבון הוא משותף, הוא חלק מההחלטה. ככה זה צריך להיות.

גם אני מתייעצת עם בעלי מה הבעיה? אף פעם לא אמר לי לא אבל מרגישה שהוא איתי בכל דבר וזה עושה לי שמחה

חשבונות נפרדים, מתייעצת איתו על דברים גדולים, קניות קטנות לי או לילד אני פשוט קונה.

אם את רוצה לקנות חולצה ב100 ש"ח גם את מתייעצת איתו? דברים גדולים אני מאמינה שכדאי לעדכן ולהחליט יחד, אבל אם אני קונה דברים לצרכי הבית או קניות של עד כמה מאות שקלים אני לא רואה צורך לעדכן, וככה זה מהצד השני גם.

גם אנחנו מתעדכנים על הכל

לא מעדכנת על כלום קונה מה שבא לי כמובן בצורה מחושבת. אבל אם זה זורם לשניכם אז מה זה משנה מה אחרים אימרים