לא יכולההההההה כברר! נגמר לי מהסגר הזה נגמר ליייי אני עם ילדה בת עוד מעט 3. בעלי ואני עובדים שנינו, אני איתה כל הבוקר והוא חוזר אחהצ ומחליף אותי עד שמסיימת לעבוד (ב21:00). אין לי חיים. כל הזמן סביבה, והיא דורשת מלאא תשומת לב, נהייתה מפונקת יותר, עם סף תסכול נמוך, התקפי זעם ועצבים. אין לה חברה ומיצתה כבר את כל התעסוקה הקיימת. עד סוף שבוע שעבר עוד הרגשתי בסדר אבל בשבת התמוטטתי! נגמרת לי הסבלנות, אני מתפרצת עליה ולא מגיע לה. אבל אין לי דקה לנשום ולהכיר את עצמי או את בעלי! לא מצליחה להכיל את זה כבר. ועכשיו עוד רוצים להאריך את הסגר😭😭

אולי את יכולה להפגיש אותה בגינה עם ילד מהגן . תחשבי שגם לה קשה להיות סגורה ללא חברה

מבינה אותך ממש. אני עם שתי ילדים בבית ויצאו לי קרניים. אני שמה להם מלא שירים והם ממש נהנים. והגדול שלי בן שלוש רואה גם מידי פעם סרט ומידי פעם מצייר. תנסי לעסיק אותה ביצירות זה יעסיק אותה.

אני - אני יודעת. היא מתוקה ומסכנה בעצמה. אני מנסה למצוא לה חברה ולהיות סבלנית עד כמה שיכולה, יודעת שהיא כל כך לא אשמה במצב הזה אבל אני כבר מתמוטטת, קשה לי לשמוע אפילו את הבכי שלה. ברמה כזאת😪 אני גם עובדת מהבית אז גם תוך כדי עבודה שומעת את הוויכוחים,המריבות, הצעקות והבכי שלה על כל דבר. חנוקה

אמא ל2, אצלי זה אחרת כי אני החברה שלה אז אם שמה לה שירים - צריכה לרקוד איתה, יצירה אחרי חמש דקות מסיימת ורק אם אני יושבת איתה יכולה למשוך את זה עוד קצת