טוב אני חייבת לפרוק בעלי תכף משתחרר אחרי כמעט 4 שנים בתבא. יש לנו תינוק בן 9 חודשים בבית ומגיל 0 אני שבוע שלם איתו לבד בבית ובעלי רק בסופי שבוע חוזר. תמיד היה לי קשה. כן, יש לי עזרה מאמא שלי אבל זה לא כמו עזרה מהבעל. הבן שלי ברוך ה' מאוד מאתגר.. הוא עקשן שיהיה בריא.. אני מעמידה אותו במקום כשהוא צורח ורוצה משהו או כשמשתולל לי בידיים כשצריך לישון והכוונה במעמידה במקום זה אומרת לו " די!מספיק, עכשיו הולכים לישון" אני ממש ממש לא צועקת עליו. אני מדברת בצורה חד משמעית כזאת נכון שהוא תינוק אבל נשבעת לכן שהוא מבין הכל. אני תמיד מחבקת, מנשקת, מראה הכי הרבה אהבה שיש, מתמסרת! אבל תמיד מרגישה אמא הכי חרא בעולם. לא מתליחה לראות טוב שעשיתי להן שלי. תמיד אני מרגישה שאני עשיתי ועושה נזק. וכולם עוד מוסיפים את ההערות הטיפישות שלהן.. כאילו מה? עכשיו זה תקופת שיניים. תקופה קשה ביותר. הקטני א יודע מה הוא רוצה מעצמו. לא אוכל טוב. לא ישן טוב, כן רוצה לא רוצה, בקיצור- מתוסכל. וככה גם אני. אני מתה מבפנים לראות אותו ככה סובל. וזאת תקופה מאתגרת שאני עוברת לבד! בעי כשחוזר מהצבא הוא עוזר בלהאכיל ולפעמים מרדים. הוא תמיד איכשהו לא מצליח להרדים אותו ואז אני באה לחדר ומרדימה. אני מרגישה שבעלי לא מנסה מספיק, מתייאש מהר מאוד. כולם תמיד זורקים לי הערות כשאני מביעה תסכול מול הילד, נגיד כשמעיף את האוכל בעצבים או לא מוכן לפתוח את הפה לאוכל או בוכה בכי פדוע כשאני שמה אותו בעגלה. אז אני מותשת ומתוסכלת ואומרת לו נגיד " לא צריך, אל תאכל" או " די חלאס נמאס לי" או " זה בסדר שאתה בוכה, אני מבינה שקשה לך אבל אני איתך ונשחק יחד בעגלה עכשיו" דברים כאלה וישר אומרים לי " די.. לאט לאט, הוא רק תינוק" או " כפרה עליו אל תצעקי עליו" או מסתכלים עליי במבט מרחם כאילו אני איזה משוגעת שמכה את הילד שלה אני נשבעת שזה יוצא מתסכול בלבד! אני אוהבת את הילד שלי יותר מאת החיים שלי. היום בהרדמה הקטני התקשה לישון וממש שיגע אותי. אני הייתי על סף בכי ! בעלי האכיל אותו ואז הוא השתולל אז אמרתי לו "** קח מוצץ ודי! עכשיו לישון!" שוב, לא צעקתי. דיברתי בתקיפות. ואז בעלי מסתכל עליי כאילו אני עומדת להרביץ לילד שלי ואומר לי " הכל טוב, לאט לאט". המבט שלו פשוט חירפן אותי!מי אתם שתעירו לי? אתם יודעם כמה עברתי ואני עוברת? אני לבד עם הילד כל הזמן! אני עייפה ומפורקת!ועוד באים ושופטים אותי. אז תודה רבה. שוב גרמתם לי להרגיש אמא לא ראויה לילד שלה. ממש תודה. זהו. פרקתי. סליחה על האורך פשוט אני בוכה של החיים והאצבעות מקלידות באטרף.מוציאות את כל הרגשות.

ואו יקירה!!! קודם כל את אמא מהממת שרואים שאת אוהבת את בנך מאוד!!! זה בסדר ולגיטימי שתרגישי תסכול, זו תקופה שבטוח תעבור. אין לי בדיוק מה לייעץ לך כי אין לי ילדים בגיל הזה🤷 אבל תזכרי תמיד שאת אמא אוהבת, דואגת,תומכת ומעניקה לילד שלך!!

הבת שלי גם בת 9 חודשים ואני גם אומרת לה אם היא עייפה ואני מרדימה אותה והיא משתוללת די מספיק הולכים לישון או כשהיא נוגעת במשהו שאני לא מרשה אני אומרת לה לא אסור לגעת כמובן לא צועקת אבל בטון קצת אחר מהרגיל והיא מבינה ברור שהם מבינים את ממש לא עושה משהו לא בסדר גם את לבד גם סגר זה לפעמים מתסכל וגם אני לפעמים כשלא מצליחה להרדים נותנת לה קצת לשכב לבד במיטה ולשחק עם עצמה יש מנורת לילה קטנה הכול בסדר !! את האמא את יודעת מה טוב לתינוק שלך שולחת לך חיבוק ענקק ואת אמא מןשלמת ❤❤❤❤

אני ממש כמוך .. אמא שלי מדי פעם זורקת לי הערות או שבעלי דופק לי מבט אבל סליחה ? אני מניקה מחליפה מלבישה מרדימה ומרגיעה ל ב ד כי היא רוצה רק אותי , והיא מבינה אותי !! את כלכך צודקת שהם מבינים , הם יודעים להתפנק ולבכות סתם ולבקש משהו כשהם רוצים והם מבינים גם כשאמא אומרת שצריך לישון עכשיו ודיי זה מספיק. גם אני כועסת על הבת שלי כשהיא מגזימה את יכולה להיות רגועה לכעוס להעיר ולהסביר זה חלק מהאמהות

את אמא מדהימה זה בטוח.. את מודעת לעצמך וגם חינוך זה חשוב! לתת לילד לעשות רק בלאגן זה גם לא מראה על אושר של הילד. את מחנכת אותו וכן לדעתי בגיל 9 חודשים אפשר להעביר להם דברים בסיסיים כמו מתי לישון או לאכול יפה. אל תחשבי לרגע שאת לא ראויה. את אמא שלו ולא אף אחד אחר ! כל אמא היא שונה וכל ילד הוא שונה❤️

מהממממממתתת חוסך שיבטו שונא בנו זה בסדר םהיוץ ךקיפיים והחלטיים אץ האמא ואת יודעת הכי טוב מה הילד שלך רותה וצריך ואין ספר שזה מתאגר ולא פיקניק אל תתרגשי מהערוץ של אחרים ברור שזה לא נעים אבל את יודעת טוב יותר מכולם מה את עוברת ועובדה שאת מצליחה להרדים כשבעלך לא מצליח יש תקופות יותר קשוחות בשלביי הגדילה שלהם אבל זה רק מראה שאת אמא מהממת אמא במשרה מלאה דואגת ומסורה . אל תתיאשי את עושה מלאכת קודש לא סתם אנחנו הנשים יולדוץ ואיהמות כי גברים לא מסוגלים להץמודד כמונו . תסתכלי על עצמך בראי ותהיי גאה בעצמך את אמא חזקה שיודעת להציב גבולות לחנך את הילד שלה ולאוהוב אותו ולדאוג לו . אין אמא שתגיד לך שלא היה לה יום / תקופה מתאגרת עם הילדים . חיבוק גדול לאמא המהממת הזאת שמגדלת את הבן שלה עם ים סבלנות ואהבה

מאמי את מדהימה והכל טוב❤ אנחנו עוברות איתם הכל ולאף אחד אין זכות לבוא ולשפוט! והתקופה שאת עוברת איתו עכשיו היא הכי קשה גם בודק גבולות וגם שיניים זה לא קל ונשמע שאת מסתדרת איתו די יפה. את רק צריכה לא להתייאש ולא להיות מתוסכלת ילד תמיד בודק גבולות ונכון לפעמיים זה ממש ממש לא קל להחזיק את עצמנו בלי לבכות ולהתעצבן אבל את תיראי שברגע שתרפי ותהיי יותר רגועה גם אצל הקטנציק שלך זה ישתנה וגם שמעירים לך? שיעירו את אמא שלו שידברו עד מחר! תתעלמי תהיי רגועה ותגדלי אותו בנחת❤ כולנו עוברות קשיים לאט לאט הכל נהיה יותר קל

מבינה אותך כל כך !!!!!!!

מזדהה ממששש אבל מצש