בעלי ואני שותפים מלאים בכל עבודות הבית והגידול של הילד (בן 2.5). בשבוע האחרון הוא התחיל להגיד משהו על זה שהוא עושה את כל העבודות השחורות בבית והוא מרגיש שלאחרונה באופן כללי רב התפעול של הבית נופל עליו. עכשיו זה היה אחרי שבועיים שהייתי חולה וחשבתי שאולי באמת היה לו קצת קשה ולכן אומר את זה. בשבוע האחרון הקפדתי לשים לזה יותר לב... אני עובדת מהבית 4 פעמים בשבוע 7 שעות ביום ולאחרונה התחלתי לשמור על התינוקת של השכנה שלי פעמיים - שלוש בשבוע (בתשלום כמובן). השבוע עבדתי גם ביום שישי והרמתי שבת מטורפת. עשיתי את כל האוכל לבד בבוקר כשהיה בעבודה חוץ מאורז שהוא הכין. במשך השבוע אני עם הילד שלי, מכינה ארוחה טריה כל יום, מסדרת את הבית, מטאטה אותו, מכניסה כביסות, מחליפה מצעים... בשבת בעלי שוטף כלים בבוקר ואומר לי "שוב אני שוטף כלים, כמו כל השבוע..." אמרתי לו "וואו. ממש קדוש מעונה. שנתחיל לבדוק מה כל אחד עשה כל יום?" אז הוא אומר לי "לא אמרתי שאת לא עושה אבל גם אני שומר על הילד, עובד עד 16:00 כל יום ושימי לב שרק אני שוטף כלים ורק אני מוריד את הפח. כל העבודות השחורות עלי. מתי לאחרונה את עשית את זה?" אמרתי לו שלגבי הפח הוא צודק אבל לגבי הכלים אני גם שוטפת. יכול להיות שיוצא שהוא שוטף יותר פעמים ממני אבל עדיין זה מצחיק להתחשבן על זה. גם אני הכנתי לבד את כל הארוחות השבוע (באופן כללי ההכנה של האוכל היא תמיד עליי. זה משהו שאני נהנית לעשות ועושה טוב) וגם לשבת הכנתי הכל ולא חשבתי להתלונן, ידעתי שהוא עושה דברים אחרים. אמר שהוא מוכן להכין חלק מהארוחות בשבוע ושאני אשטוף יותר כלים. מאז השיחה איתו אני ממש מרוחקת, נפגעתי ממנו אחרי השבת שהכנתי, אחרי שבוע שלם עמוס ומלא שאני עושה את המקסימום שאני יכולה ומאגיש לי כל כך קטנוני הסידור הזה עכשיו (אני הכנתי אוכל את תשטפי את הכלים והפוך...) מצד שני לא יכולה להתחייב שאצליח לקחת על עצמי עוד עבודות בית מעבר למה שאני עושה יחד עם 2 העבודות שלי והלימודים. בקיצור מתוסכלת ופגועה. מרגישה לא מוערכת

אה ולא ציינתי שבאתי מבית שהאבא לא עושה כלום! אמא שלי שירתה אותו בערך כל השנים... אז אני הכי מעריכה בעולם את השותפות שלו ואומרת לו את זה כל תקופה וגם משבחת את זה מול חברים או משפחה. ומהצד שלו אף פעם לא שמעתי הערכה רצינית... הוא אומר לי תודה וזהו. זה די ברור לו מאליו וכנראה ששומע גם מחברים שהנשים שלהם עושות יותר והם פחות מתעסקים עם התפעול של הבית...

תנסי להחליף תפקידים קצת במידת האפשר. הייתי שואלת אותו עם מה הוא ירגיש יותר בנוח? מה הוא מציע לעשות? להתלונן זה קל אבל הוא לא מביא פתרון וזה סתם גורם לויכוח ולתחושה של התחשבנות כמו שציינת. הייתי פותחת בפניו את מה שאת מרגישה ושזה נורא פגע בך ובלי קשר את רוצה לדבר על הדברים בצורה בוגרת ופתוחה כדי שאף אחד לא ירגיש שהוא עושה יותר.

אז הוא אמר לי שהוא יכין את הארוחות צהריים ואני אשטוף את הכלים

אוקיי, אם הוא כבר ציין פתרון זה נשמע לי אחלה. את מרוצה מזה?

לא. כי זה מרגיש לי ילדותי נורא! גם אני לא אוהבת את כל עבודות הבית ובכל זאת עושה אותן כחלק מהחובות של החיים... אוכל זה בין הדברים שאני יותר אוהבת לעשות, והוא לא. אין לו משהו מהעבודות של הבית שהוא אוהב במיוחד אבל לשטוף כלים נמאס לו אז יעשה את מה שאני אוהבת ונהנית לעשות (ובואי ביננו אנחנו נאכל עכשיו כל יום אורז ונקניקיות. או מקסימום בהגזמה איזה מרק ירקות. הוא לא יודע להכין יותר מידי ולא יגוון) והעיקר לא ישטוף כלים. אני בתקופה של עומס עם 2 עבודות ולימודים ואפילו משהו נחמד אחד להנאה שלי לא יהיה לי לעשות

כילו מעכשיו כל עבודות הבית יהפכו להיות לי פחות נעימות. לא תהיה מטלה אחת בבית שתעשה לי טוב התרפיה שלי כזה

אם זה משהו שחשוב לך נורא אז תאמרי לו את זה. זוגיות עבורי זה צוות שפועל יחד לטובת מטרה משותפת. ברור שיש דברים שכל אחד אוהב יותר אוהב פחות. אני רק יכולה לומר לך שאני ובעלי מזמן החלטנו מה על אחד עושה בבית והגענו להסכמה, לדוגמא שנינו שוטפים כלים אבל בגלל שבעלי ממש מפריע לו שיש כוס בודדת בכיור אז הוא ישטוף יותר ממני כי אני לא באובססיה על הכוס הזו. אני עושה כביסות כי הוא לא אוהב ואני אוהבת (פחות לקפל) לשטוף לרוב הוא שוטף , אני מחליפה מצעים וכו' וכו'.. היום הדברים ממש לא כמו שסיכמנו כי כל אחד עושה מה שצריך שהוא יכול ולפעמים מישהו מאיתנו עושה יותר, אבל יש הבנה שאין מה לעשות ויש לשנינו דברים לעשות מלבד המטלות כמו עבודה, לטייל עם הכלבה וכו'. פשוט צריך למצוא איזה אמצע שיהיה מקובל על שני הצדדים. אם כל אחד ימשוך לצד שלו בעקשנות זה לא יוביל לשום מקום רק ליותר תסכול. אם לבשל זה משהו שעושה לך טוב ואת מגוונת יותר, תראי לו את הדברים בצורה שגם מועילה לו. את שמה ארוחה טרייה, מגוונת וחמה כל יום על השולחן והוא נהנה ממה שאת מכינה כמובן. תנסי להציע שאת תשתדלי לעזור עם הכלים שיתאפשר אבל את כרגע בתקופה לחוצה וזה פחות מתאפשר בגלל העבודה הנוספת שלקחת על עצמך.. בסופו של דבר, אתם תמצאו פתרון כי שניכם חיים בבית ואתם יחד בהכל.. פשוט צריך שכל אחד יעשה את הפשרות שלו ויזכורמלראות את הצד השני גם.

אולי זה מצחיק אבל אם אתם יכולים תקנו מדיח 🙄 אני לא סובלת לשטוף כלים וגם הבן זוג שלי הייתי מתעצבנת על זה המון וזה פתר לנו את רוב הבעיות

אגב, חשוב לי לציין שלמרות שאת לא אוהבת לעשות כלים את יכולה להבין שזה ממש ממש מפריע לו ותנסי מידי פעם לעשות גם אם לא בא לך רק כדי שירגיש שאת רואה אותו. זה נשמע דבילי אולי אבל זה מעשה קטן שעושה הבדל גדול! מלא פעמים אני יכולה לומר לך שעםצכל השנאה הענקית של בעלי לקפל כביסה או בכלל להתעסק עם הכביסה הוא יעשה כי הוא רואה שאין לי כוח או שאני לא המיטבי או שאני עובדת שעות ארוכות . היום הוא קיפל שני מתקנים ואני רוצה לומר לך שעפתי היום על הניקיון בבית באטרף כי זה למען שנינו. שבוע שעבר בשבת הוא ניקה את המטבח מאחורי המקרר הזיז את התנור שטף ומה לא. אני הרגשתי לא משהו והוא אמר לי תשבי לנוח אני אעשה. ככה זה אמור להיות, כי כשקיימת הבנה ורואים את הצד השני זה משמעותית פחות ממרמר אותך לעשות את המטלות הפחות אהובות עלייך..

תודה! את צודקת אבל כנראה בגלל שכבר 4 שנים אנחנו מתנהלים יחד בבית בלי רשימות וחלוקה מסודרת זה מרגיש לי קצת לא קשור לעשות את זה עכשיו. אבל כנראה שזה באמת נצרך... לגבי הכלים השבוע שטפתי קצת פחות ולפני זה היו שבועיים שהייתי חולה אז אולי באמת לא עשיתי הרבה אבל בכללי אני שוטפת כלים בערך כמוהו. אולי יש שבועות שיותר וכאלה שגם פחות. אני לא סופרת ולכן מרגיש לי קצת קטנוני לבוא ולהגיד לי את זה כאילו כל השאר לא שווה בעיניו וכאילו הוא לא יודע שברגיל גם אני שוטפת ולא מנסה סתם להתחמק. כרגע אנחנו לא בדיוק מתקשרים כי ממש נפגעתי מזה (אחרי כל ה שעשיתי שישי שבת האלה) אבל אולי בהמשך השבוע אני אנסה לדבר על זה

את צודקת, זה קטנוני. בואי, אין לי ולבעלי חוזה כתוב על המטלות 😂 נסי לרדת לסוף דעתי, בסוף חשוב ששניכם תהיו מרוצים ומאושרים. לא תמיד זה שיוויוני אבל שאתה באמת באמת רואה את הבן זוג/בת זוג שלך אתה עושה כי אתה רוצה לעשות למענו/ה. זה כל הסיפור.

נכון ומרגישה שהוא לא רואה אותי פה... עד היום הרגשתי שזה הדדי כמו שאת מתארת, ימים שאחד עושה יותר כשהשני יותר עמוס / עייף / לא מרגיש טוב

אז זה בדיוק מה שאת צריכה לעשות, לבקש שיראה קצת מעבר, שיראה אותך. כמו שאת מתאמצת לראות אותו (ואם לא התאמצת עד עכשיו את יכולה לומר שגם את תעשי השתדלות מצידך) אפשר לפתור את זה בקלות ❤️

תודה אהובה! עזרת לי בעצם זה שהבנת ונתת לי את הנקודת מבט שלך😘 כנראה שלדבר זה הפתרון לכל הבעיות בזוגיות

לגמרי! למדתי מניסיון של שנים.. אי אפשר ללכת לחוד, רק יחד. אם אתם מגובשים ביניכם אין דבר שלא תצליחו לעשות או לעבור 💖 אולי יצאתי קצת קלישאתית אבל זה נכון.

ואין על מה! הלוואי שתעדכני שהיתה שיחה טובה ומועילה לשניכם 🙂🙂🙂

מבינה אותך.. גם אצלנו רוב הריבים זה על התחשבנויות מי עשה מה מי עייף יותר מי עובד קשה יותר.. לשבת לדבר ולדבר לנסות להבין אחד את השני... ולנו למשל אין מדיח אז זה מתסכל ברמות.. אני מרגישה שאני כל היום סביב הכיור המעצבן הזה....

2 דרכים להתמודד עם בעל שלא שותף/ שותף חלקי או מתלונן: 1. חוק- לא לבא אליו בתלונות או ביקורת על מה שהוא עושה אף פעם. להיפך למחוא כפיים על כל גרב שהוא מרים לכביסה. ואם זה עולה לו לראש וחושב שעושה המון ואת מרגישה שזה ההפך. פשוט לבא בקטע רגשי שממש קשה לך ושאת צריכה עזרה. לבא ממקום שאת משתפת אותו בקושי שלך ושאולי יעזור לך לחשוב על פתרון. ממקום כזה יהיה לו הרבה יוצר קל להקשיב ולהיות מודע למה שאת עושה להעריך וגם לעזור יותר. 2. כבר מרגע המגורים המשותפים יחד כדאי לעשות תאום ציפיות לגבי רמת השותפות ביניכם וחלוקה של כל אחד שיעשה מה שהוא טוב בו ואוהב ואז יש סדר לפחות ברמת החלוקה הבסיסית.. וברור שאפשר תמיד לתת יד לשני כשהוא עמוס או לא מרגיש טוב