אני ממש מפורקת ולא יודעת מה לעשות.... אנסה לקצר.. הגדולה שלי בת השבע שבחינוך מיוחד נכנסה לבידוד ( ה4 במספרו) קיבלה את שה מאד קשה... והייתי איתה.. לבד. אחרי שבועיים קשה יומיים בלד אחרי הקטן שלי נכנס לבידוד בגלל גננת חיובי ואני שוב שומרת לבד ( יש לציין שיש לי 4 ילדים. ובעלי עובד...) באמצע הבידוד 2 ילדים נוספו בגלל הסגר וזאת בחינוך מיוחד חוזר מוקדם ב1... אני עוברת גהנום! ממש קשה לי החוצפה הדרישות.. הבכי שלהם בלי סוף כל היום לבשל... ונקינות הבית... בעלי מגיע או שאני בוכה או עצבנית כי עבר עליי יום קשה. והוא רוצה.. בינו לבינה... שבוע לא ההינו יחד אני בעצבות שלי שקשה לי כי אין לי שום עזרה מאף אחד... ויש עוד שבוע של סגר.. והוא לא מבין כמה זמן הוא עוד יחכה לקבל! כועס ועצבני... אני מסבירה לו שאני ממש עצובה והגוף שלי לא עובד... אני יודעת שאני אמורה לספק כי חובה אבל מה עם הנפש שלי שלא בנויה לחיבוק כל שהוא עכשיו? מה עושים...? בבקשה אשמח לשמוע את דעתכם..

ואי זה מרתיח אותי גברים כאלה מה זה הדרישות הזה!!.שיעזור בבית גם אם הוא עובד שיזמין פיצה פלאפל פעמיים בשבוע שידאג לארוחות לפעמים שיתן עזרה

את לא חייבת כלום! ןאם כרגע לא בא לך אז שיתמודד וינסה לעזור במקום ללחוץ עליך, תסבירי לו שהוא משיג את ההפך.

חייבת להגיב לך על זה שכתבת כי חובה, חובה למי? תוציא לך את זה מהראש

במגזר הדתי זה חובה... כדי שלא יגע בעצמו כביכול...

מה זה אמורה לספק כי חובה? את בן אדם עם רגשות ולא צעצוע מין עם כל הכבוד. מבינה שזה כנראה על בסיס דתי אבל יש גבול. את אדם ולא חפץ 😤 שיעזור בבית ועם הילדים יוריד ממך קצת את הנטל ואז אולי יתעורר בך גם חשק כזה. אבל להיות כל-כך עמוסה ועוד הוא בא ודורש שיהיה חזק. לפני הנישואין הוא נדרש להתאפק שיעשה זאת גם עכשיו

אתם לא מבינות כמה אני בוכה שקשה לי ממש קשה לי והוא כועס אבל את לא מבינה אותי... אני לא עושה בכוונה פשוט לא מסוגלת להבין פשוט עצובה

אני מזה שמחה שמישהו מבין אותי חשבתי שאני לא בסדר תודה לכם

את ממש בסדר, תדברי עם בעלך תסבירי לו שאת אדם עם רגשות ואת אוהבת אותו ורוצה לעשות את הדבר הזה מאהבה ולא בתור סמרטוט ששוכב שם גמור... הוא אמור לרצות את אותו הדבר יחסים הדדיים.. תשבו ביחד תנסו למצוא איזה סדר יום שבו הוא לוקח על עצמו כמה מטלות ומוריד ממך מהנטל שקצת תחזרי לעצמך..

אגיד עכשיו משהו בוטה אבל אני חייבת- מחנכים אתכם במגזר הדתי לא טוב בקטע הזה. אישה במצב נפשי שלא רוצה לקיים יחסים זה מביא למצב הפוך, לא של קרבה אלא של דחייה. וגברים במגזר שלכם שמחנכים אותם שמגיע להם ושזה צורך שאת חייבת לספק ושמותר לו להתעצבן ולדרוש זה מגעיל, זה לא מכבד, וזה דוחה. למרות שככה חונכת אני ממליצה לך לשבור תבניות, אל תעשי משהו 'שאת לא מרגישה איתו טוב, אל תיכנעי ללחץ שלו כי את מוותרת על עצמך וכל הנפש שלך.

זה ממש לא ככה אני דתיה...ובחיים בעלי לא ידרוש ממני מגע בלי שאני רוצה ושאין חשק זה ממש אסור...את תרגישי רע לעשות את זה בלי רצוןן , נכון שמצווה לספק את הבעל ...אבל לא בצורה כזה.אם הוא כל כך רוצה את זה שיעזור בבית שיוריד מימך טיפה .

אני קורא ומתפרקת יותר הלוואי... הוא באמת ניסה להבין אבל גם הוסיף הבנתי שבוע... כמה אני יכול להבין.. ושאמרתי לו שאני מדמיינת שהגבר שלי יגיד לי קחי כמה זמן שתצטרכי אני כאן בשבילך אז הוא אמר ואישה טובה פשוט לא נותנת לבעל לחכות שבוע...

אני חרדיה. ולא לזה חינכו אותי. יש לך או למי שחינכה מספציפית אותך כנראה טעות

לא מבינה אבל למה את לא מסתקלת על זה הפוך. זה אמור להיות העוגן שלך בחיים. היה לך יום קשה עצוב לך לפחות תהני בלילה עם בעלך אם את רואה את זה כמשימה ולא כמשהו שאת מחכה לו כל היום וזה מה שנותן לך את הכח אז יש פה לדעתי איפה שהו בעיה

ללל מותר לה לפעמים לא לרצות, ולא בכל זמן סקס נותן כח, חבל שאת הופכת את האשמה והבעיה להיות שלה. לפעמים החיים מתישים והמצב הנפשי דורש משהו אחר, קשה לה עם הסגר ועם עול הטיפול בבית ובילדים וזה טסעי לגמרי ששבוע לא יתחשק לה.

לגיטי ששבוע לא יתחשק לה. נכון. אבל מהסגנון כתיבה נראה שכל הגישה שלה מוטעת. מה פירוש כמה זמן הוא יחכה לקבל? הוא לא "מקבל" הם זוג וזו אמורה להיות שאיפה של שתיהם להגיע למצב טוב ולהנות

אני עכשיו נידה כבר חודשיים אחרי לידה לא שמה את בעלי במקום של מסכן של מחכה של רוצה לקבל אלא שתינו כזוג מחכים ביחד

מור מזה תודה זה ממש ככה כמו שאת כותבת אני רוצה להגיע למצב שלהיות אבל היום כ"כ מטיש פיזית ונפשית שהעצב משתלת וכן אין כוח לחיבור לא אחרי תקופה ארוכה של קושי

וגם אם למישהו עובר איזה תקופה ולא בא אז זה לא שסבבה לו ורק השני רוצה אלא ששתינו ביחד מתאמצים כדי ששתינו נחזור לרצות ויהיה לשתינו כיף וטוב

אחרי לידה זה שונה פשוט אסור את מבינה כן לא אסור אז מה העניין שלא... דרך אגב אני עם גלולות אז מותרת כבר חצי שנה. זה לא שהוא מפספס ויחכה אחרי נידה

אנונימית אני חושבת שאת צריכה קצת לשנות גישה לדעת שזה שהשבוע היה לך קשה ולא היה בא לך להיות עם בעלך זה הגיוני אבל זה צריך מחשבה ותשומת לך *בשבילך* לא בשבילו!! לך זה אמור להיות טוב את אמורה להתגעגע ללרצות את זה להתאמץ כדי לרצות את זה חזרה

ללל היא כנראה כל-כך עמוסה שזה עוד מטלה עבורה. אם הוא יוריד מהנטל עליה אולי היא תוכל להרגיש כמו שאת מתארת. אבל כשבן אדם גמור להוסיף לו עוד משימה ש"חובה" לעשות והיא גם "אמורה" לרצות זה יותר מידי. הגישה שלה נובעת מהנסיבות בטוחה שכשלא היה עליה כל-כך הרבה היא נהנתה מזה אבל כרגע זה כבד עליה. הגישה שלה תשתנה מעצמה כשהיא תהיה פחות עמוסה אז יתעוררו בה חשקים ורצונות כרגע הם כולם כבויים תחת עומס הנטל... לכן אנונימית תדברי עם בעלך שיתן יותר יד בבית, זה הבית שלו והילדים שלו והאישה שלו ואם הוא כל-כך רוצה יחסים אז שיעבוד כדי שלאשתו יהיה נחת לרצות דברים כאלה.

אמאלה את כ"כ צודקת את לא מבינה כמה זה מציל אותי

רוז ברור שהגישה הזו נוצרה מהנסיבות!! וזה הכי מובן שזה יקרה!! אני רק ממליצה לעשות סוויץ

רוז המון תודה את כ"כ קלעת למצב אפילו אני לא הבנתי את מצבי פשוט קשה וכואב ומחכה שיעבור.. תודה על העידוד

לבוא לבעלה ולהגיד לו לא וואי כמה אתה מסכן ואתה מחכה שאני יסכים אלא כמה הייתי אני רוצה שיהיה לי יותר כח ופנאי בשביל זה מה לדעתך כבן זוג אתה יכול לעשות שיתרום לזה

לללל אני חושבת שהסוויץ יקרה לצערי שיבוא ממנו הבנה ולא האשמה שאת לא בסדר. כי מה שקורה שעם הלחץ נוסף ממנו את לא אישה..

את "אמורה לספק כי חובה"????? סליחה, את בנאדם או כלי ליצרים שלו? סליחה אבל זה מרתיח אותי ברמות! תעמידי אותו במקום ממש דחוף אבל! הכעס שלו ממש לא מעניין כשאת עוברת מה שאת עוברת

אנונימית פשוט תניחי את הקלפים על השולחן, תדברי איתו גלוי, על המשפט של אישה טובה לא הייתה גורמת לבעלה לחכות את יכולה לענות לו שזו אישה שלא כנה עם בעלה, שלא פותחת לפניו את הרגשות שלה ופשוט שוכבת שם כמו סמרטוט עבור צרכיו, שהקשר שלכם עמוק יותר ולכן את דורשת הבנה למצב שלך ולא הקטנה שלך לצרכים שלו. תדברי איתו באמת על דברים ריאליים שהוא יכול לעשות בבית, מס מטלות קטנות ביום שבמצטבר יעשו לך חיים יותר קלים ואז ישארו לך כוחות נפשיים גם לחיים מהנים וליחסים.

אנונימית שזה מגיע בדרישה כאילו זה חובה אז לבד יורד החשק והרצון...תעזור בבית תבוא מוקדם מהעבודה מקלחות ארוחת ערב, תיקנה יין טוב ארוחה רומנטית ואז יגיע החשק

ואיי הוצאתן את הדתיים מזה לא טוב ממש לא אסור לבעל לגעת באישה כול עוד היא לא רוצה היא לא אמורה לעשות את זה בכוח חייב לרצות אותה ושתהיה מוכנה .. מזה לא לגעת בעצמו בן אדם צריך ללמוד להתאפק לדחות את היצרים שלו

וואוי חוצפן, אין לי זמן לכתוב הודעה מפורטת אבל הפואנטה היא שתי כאפות לו שיתעורר על עצמו וחיבוק גדול לך, את נשמעת גיבורה עם מה שאת מתמודדת ובהחלט לא זאת שיוצאת לא בסדר ושוב, שתי כאפות לו על החוצפה והאאגואיסטיות

בנות, המצווה היא לא על האישה אלא על האיש, מצוות עונה שעליו לשמח את אשתו ולא היא אותו. אנונימית את עוברת דברים קשים ואני מבינה אותך מאד שאין לך חשק בכלל לחשוב על זה אפילו, אבל אל תחשבי שאת עושה משהו שהוא לא בסדר ואת חייבת לספק את בעלך!! שולחת לך כוחות😘

מה זה חובה במגזר הדתי? מזה השטויות האלו נו בחיי ...

אני איישר קו אין שום חובה להכריח אף אישה לשום דבר די קצת פרופורציות

אם לא באלי פשוט לא באלי אני דתיה ובחיים לא אמרו לי שחובה להיות עם בעלי. אין דבר כזה חובה מאמי תזכרי. אף אחד לא ייגע בך אם את לא רוצה בכך, אל תתני לסביבה לעוות לך את המציאות והתפיסה. התורה לא חייבה את הגבר לכפות אותו על האישה זה כבר מונחים אחרים (אונס הטרדה וכו) צריך הסכמה משני הצדדים. בעלך צריך להבין את מצבך. שום עבודה שבעולם לא תשתווה לעבודה של אישה בבית עם הילדים! בחיים. אז שהוא חוזר שתיהיה חלוקת תפקידים כמו שצריך. הגיע אחרי עבודה אז זהו?? יושבים רגל על רגל? באים בדרישות? חשבת אולי שלאישה שלך קשה? אולי היא רוצה רגע לעצמה? פשוט לדבר. עם כל הקושי זה פשוט להבהיר נקודות. שיהיה המון בהצלחה מאמי ושבת שלום❤

אמאלקטנה תודה על מילים כ"כ מעודדות

הודיה המון תודה על מילים כ"כ עוצמתיות

טופזוש... יקרה המילים שלך כמו כוס מיים קרים ביום חמסין.. פשוט תודה

המון תודה כאן לכל אחד שענתה ועודדה בלי סוף נתתם לי כוחות והכי חשוב גרמת לי להבין שבה' אני בסדר

באהבה מאמילה חיבוק ענק!❤ שתיהיה שבת רגועה ושלווה

אנחנו תמיד בסדר 🤪🤪🤪🤪