היי בנות חייבת לשתף... שבוע כמעט עבר אחריי הלידה ואני פשוט מרגישה כל הזמן בלחץ וחרדה, ברוך השם הכל בסדר והלידה עברה טוב, פשוט יש לי הרבה התקפי בכי ולחץ לדאגה של הילד, אני מניקה וזה כל כך חשוב לי אך יחד עם זה, זה קשה לי, לא הייתי מוכנה לכאבים שיש אחריי הלידה ופתאום ההבנה שצריך לדאוג לתינוק והאחראיות הגדולהה זה גורם לי להמון המון חששות ודאגות, אני ממש אשמח ממי שחוותה את זה שתספרו לי איך ומתי זה עבר לכן, וגם לגבי ההנקה, זה הופך להיןת קל? אשמח ממש להתייעצות ןטיפים בבקשה

קודם כל זה טבעי. מאוד. אני בכיתי באופן כמעט קבוע, זה הורמונים עם כאב והלם מהשינוי. עייפות, לחץ חרדה. חשוב לתת לזה מקום ולקבל את זה. עזרה לי מאוד התמיכה מהמשפחה. אמא, אחיות, בעל ואחיניות. לישון מתי שאפשר ולא להתעסק במשימות. אן הייתי צריכה לתת לך טיפ אחד, עזרה מהסביבה

אני לא מניקה אבל אני יכולה להגיד לך שלי בחודש הראשון היה הכי קשה מכול אה הכי קטן הייתי קופצת מהמיטה בודקת כול שנייה מה קורה איתה הבכי זה תקין את כולה שבוע אחרי לידה עוד מלא בהורמונים אבל כמו כול דבר חדש בחיים מתרגלים וזה רק הולך ונהיה מושלם מרגע לרגע תנוחי כמה שאת יכולה שהיא ישנה זה חשוב

לגמרי לגיטימי להרגיש חששות במיוחד השבועות שאחרי הלידה שהם מרכזים לדעתי את כל ההורמונים של ההריון זה תקופה עמוסת רגשות ולחצים. גם אני חיכיתי כבר ללדת ואז כשילדתי לא לגמרי עיכלתי את המשמעות של האחריות וכו ואיך מצליחים להתמיד בהנקה שגם ככה כואבת ועוד עם תפרים ועוד ועוד?! אבל יכולה לומר לך שזה עובר ממש מהר בעזרת השם ההורמונים ירדו ואת תתחילי לראות שאת משתלטת על העסק זה לא ביג דיל בסופו של דבר,טיטולים ,האכלות גרעפס מקלחת אם יש משפחה שתעזור לך עכשיו זה מצוין ומקל מאד לגבי ההנקה גם לי לקח זמן עד שהנקתי בלי שיכאב אבל מאחר וזה היה חשוב לי פשוט אמרתי שאני אעשה הכלל אז התמדתי בימים ובלילות וכאב ממש עד שברוך ה זה נהיה דבר שגרתי ורגיל פשוט תילחמי עם עצמך שבוע אחד ואז כבר יש חלב ולאט לאט עובר הכאב וכמובן מזל טוב❤❤❤

זה תקין לגמרי את עדיין מלאה בהורמונים וגם כל תקופת ההנקה שלך תהיי הורמונלית. אני יכולה לספר לך שאצלי מרוב דאגה לא ישנתי שבוע וחצי! ברוך השם הייתה לידה קלה אבל חייתי בסרט שאני יכולה להמשיך ולתפקד כמו לפני הלידה עם הנקה מלאה. זה עובר ומהר מאוד נפלתי למציאות שחייב לנוח כשהם ישנים אחרת אין כוחות בלילה להניק ועדיין צריך לדאוג לבית..אני חודשיים אחרי ועדיין יש נפילות מצב רוח מהרצון שלי לעשות ומהתוצאה שלא תמיד קורת וזה טבעי לגמרי. ובהתחלה זמני ההנקה מאוד קשוחים כל דרישה שלו היה אצלי שעה וחצי שעתיים לא היה לי זמן לנוח אבל לאט לאט שגדל והתחזק הכוח ליניקה גדל והזמנית התקצרו והתחלתי לנשום קצת אוויר אני בטוחה שתהיי האמא הכי טובה לבן שלך אל תדאגי זה יבוא לבד 🥰 חפרתי 🤭

הדס, תיראת אותי בדיוק. אני יכולה לשתף שמה שעזר לי מאוד מאוד זה ששילבתי בקבוק(שאוב או תמל) באחת בלילה שבעלי האכיל. זה אפשר לי לישון כמעט 6 שעות רצוף וזה שינה הכל

הכי חשוב באמת שיש תמיכה מהמשפחה. עכשיו ברוך השם ישנה כמעט לילה שלם הוא קם רק פעם אחת להנקה. מאוד מאוד חשוב לייצר לאט לאט סדר יום שיתאים לבן שלך וככה הלילות יהיו יותר קלים

הכי תקין בעולם זה הזמן שלך להבין שעברת חוויה די מעצימה בואי הענקת חיים. אני הייתי ככה חודש פשוט בהיייי ולא הפסקתי לבכות ולפחד ירדתי במשקל כפליים ממה שעליתי כל ההריון מרוב ההלם והפחדים והיה לזה השלכות רבות על ההנקה שלי שסבלתי נורא , קחי לעצמך את הזמן הזה אל תסחפי תדעי מתיי לעצור . תבקשי עזרה זאת לא בושה. וזה יעבור עוד תשבי עם הבייבי שלך והוא יתרוצץ בבית ויצחיק אותך ותשכחי שאי פעם חששת כלכך בכלל חח

הכי נורמלי בעולם! החודש הראשון היה לי מאוד קשה. המון בכי, חרדה על התינוק, כאבים בגוף ונוסף על כך מאוד התקשיתי להניק ובסוף החלטתי להפסיק כי זה כבר עבר גבול וגבה ממני מחיר נפשי. אחרי החודש הראשון זה מתחיל להשתפר! כמו שהרבה אמרו פה, אל תשמרי בבטן ותשתפי את המשפחה שלך במה שאת עוברת. ותזכרי - את מלכה וגיבורת העולם! עברת לידה! ♥️🙏🏻

וואי תודה רבה יקרות, זה ממש הקל עליי מה שאתן אומרות לדעת שזה לגיטימי, חשבתי שאני פשוט הולכת להשתגע, וכל כך חשוב לי להניק לו חום ואהבה וזה מה שתסכל אותי, ממש טוב לשמוע שזה קורה וזה הגיוני, מקווה שיעבור מהר