סתם פורקת.. ילדתי את הילד המדהים שלי ממש בתחילת הקורונה חודש 2. אני ובעלי באותו זמן השכרנו דירה והיינו מאוד מאושרים! עד שאני שכבר התחלנו לחיות על משכורת 1 (שלו) והקושי בשכר דירה וההתנהלות הייתה מאוד קשה לקיום ונעלצנו לוותר על הפרטיות שלנו ולחזור לבית של ההורים שלי. עד לא מזמן חיינו אני בעלי והילד פה ומישום מה בגלל כל הסגרים שעושים כל פעם לא יצא שקיבלתי משכורת נורמלית מאז שחזרתי ויצאתי שוב לחלת. וגם אנחנו שוב מתנהלים במשכורת 1 וממנה בקושי מצליחים לחסוך 😑 בחודש 4 בעז"ה אמורה ללדת שוב! כל המצב של הסגר ולהיות בבית כל הזמן ממש מכניס אותי לדיכאון היסטרי😪 הנסיך שלי הקטן במעון. בעלי התחיל קורס ומגשים את עצמו (שלא תבינו לא נכון אני הכי שמחה בשבילו).. ואני... אני תקועה!! ודכאונית. גם המהצב שאין לי תעסוקה, גם שלא מצליחים לחסוך כמו שצריך כדי שנצליח לקנות בית ולעוף מבית הוריי וגם בנוסף לכל הילד שלי שעוד מעט התמלאו לו שנה שלמה מתרגל להורים שלי ואני לא מרגישה כאמא שלו מרוב ההתלהבות שלהם על הנכד הראשון שלהם . מבינה אותם אבלל ממש ממש קשה לי !!!😪😱😰