מישהי יכולה לתאר לי דיכאון אחרי לידה? אני חושבת שיש לי אבל לא בטוחה שזה זה...

ממליצה לך לקרוא קצת בגוגל.. יש הרבה רמות וזה יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה דרכים.. יש מצב גם של דכדוך אחרי לידה שזה קל יותר. במקביל אם את מרגישה במצב נפשי נמוך יותר ממליצה לך לפנות לבקש עזרה, מדובר במדרון חלקלק.. ואם את מזהה אצלך סימנים תפני בבקשה לרופאת משפחה שלך או לאחות טיפת חלב. בשביל זה הן שם. יש להן כלים לעזור.

אני מרגישה כאילו כל רגע אני עומדת למות שהחיים שלי לא שווים כלוםם מפחדת להיות לבד כל מיני כאלה..

השאלה אם זה קשור ללידה או משהו אחר?? אני בחיים לא הייתי כזאת הייתי ההפך הגמור לא מפחדת מכלום באמת

אני כבר שבעה חודשים אחרי לידה.. לא חשבתי שזה יהיה כזה גרוע חשבתי שזה יעבור..

למי לפנות ?

הבעל יודע הכל

הוא לא העלה בדעתו שזה זה..

אוף אני מתביישת

גם אני חוויתי את זה וכרגע לוקחת כדורים זה לא אשמתך קודם כל כל הרגשות האלה וגם אם תצטרכי לקחת כדורים זה לא אשמתך וכן כדאי שתפני לטיפת חלב / לרופאת המשפחה . זה קורה להמון נשים ובטח בתקופת הקורונה התקופה ההזויה הזאת

זה הורמונים אהובה. תפני לגורם מוסמך לקבל תמיכה וייעוץ, אני הייתי בדכדוך אחרי לידה והדבר הכי חכם היה שלא הסתרתי ולא התביישתי, ביקשתי עזרה מהאחות טיפת חלב, הייתי פעמיים בשיחה עם עו"ס של הקופה שזה בדיוק כמו פסיכולוגית שהסבירה לי שזה הכי הורמונים והכל טוב וזה ממש עזר לי לשים דברים בפרופורציה. הם יכולים לתת לך כלים שיעזרו. את יכולה לראות מה מציעים לך, אבל אל תסחבי את זה לבד, בשביל זה יש אנשי מקצוע

היי, אז לי יש דיכאון לפני ואחרי לידה. זה לא רק לפנות לאמא ולבעל. זה ללכת ממש לטפל בזה. כמה טוב שיש בעל ואמא אבל זה לא מספיק כי את חייבת למצוא שיטה טובה לטפל בזה. הולכים לאחות במרפאה ומדברים איתה והיא עושה לך בדיקה. אצלי אני הבנתי שיש לי משהו בילד השני אחרי שכמעט עשיתי משהו שיכל להיות מאוד מצער. והבנתי שמשהו לא תקין. בהתחלה באמת לא דיברתי על זה. בהריון השלישי התחילו סימנים אחרים שהבנתי שמשהו לא תקין והיתי אצל האחות בקופה והבאנו מייד שזה דיכאון וציד התחלתי טיפולים לפני הלידה ומיד אחרי הלידה המשכנו שוב. עכשיו אני שוב בהריון וסיפרתי לרופאת נשים מה עברתי / עשיתי וכו ומיד אמרה לי שבשניה שאני רואה הידרדרות להגיד ונתחיל מיד טיפול. האחות במרפאת נשים מיד שלחה מייל לפסיכולוגית שאיתה עברתי טיפול לפני. ובאמת כשנשלחתי להרגיש הידרדרות והבעל התחיל לראות את זה שוב מיד קיבלתי את העזרה הנכונה מכל מי שאני צריכה.

ממש חשוב שתפני לעזרה אין לך במה להתבייש חייך חשובים יוצר מהכל אני הרגשתי פשוט בבור שחור ועמוק בכיתי המון היה לי נורא קשה רציתי להתאבד להיעלם

לצערינו הרבה בנות לא מדברות על זה ולא הולכות לטפל בזה. וזה רק יכול להחמיר

להבנתי זה מתחיל מהורמונים וגם מהשינויים שקורים. לידה זה אירוע גדול וכל החיים שלך משתנים מהקצה לקצה, יחד עם השינויים הגופניים ההורמונים שלך מתחרפנים. אם לא מטפלים בזה זה יכול להחמיר ולהמשך, לכן יתכן שזה עדיין איתך גל אחרי שבעה חודשים. אין בזה שום בושה, זה טבעי, זה קורה לרבות, וזה נהדר שהמודעות לזה גדלה, הרפואה מכירה שזה קיים ויש למי לפנות. תטפלי בעצמך זה הכי חשוב.

אנונימית יקרה, תשקיעי כסף ותלכי למטפלת טובה!! אל תתביישי. תרימי את עצמך אהובה, אבל לא לבד. רק עם עזרה מקצועית. תחפשי באיזור שלך פסיכולוגית תותחית/ מטפלת בתחום, ואם היא תפנה אותך לפסיכיאטרית - אז גם כדורים אם צריך. שוב, אל תתביישי! זו רק תקופה בחיים. אבל את חייבת חייבת לטפל בזה. חיבוק גדול!!!!