ממש מתוסכלת. חודש אחרי לידה,בעלי היה איתי רק שבוע בחופש הלילות עם התינוקי קשים מאוד והעייפות גוברת בסופי שבוע אני מצפה מבעלי שיקום ויעזור אבל זה לא קורה,מכעיס אותי מאוד! בנוסף לכל גם נוחר ברמה קשה ופשוט ממשיך לישון גם שהתינוק בוכה ורואה שאני מתוסכלת. ציפיתי שבימי שישי שבת יבוא לקראתי ויעזור,יודעת שאם אגיד לו שזה מפריע לא יקבל את זה. מציינת שמן הסתם אני עושה גם את כל מטלות הבית-כביסה,כלים,אוכל זהו פרקתי☹️

אל תצפי כלום, פשוט תשוחחי איתו ותגידי מה את מרגישה ומה את חושבת

חיבוק🤗🤗🤗💕

מביננ אותך לגמרי. את חייבת לשתף אותו בתחושות שלך. אין שום דרך שהוא ידע את זה לבד. ולגבי מטלות הבית, תפסיקי. תעשי רק מה שחייב לקיום היום יומי, רק ככה דומריך איכשהו על שפיות

הייתי מדברת איתו, מבאס שהם לא מבינים לבד... אבל כנראה שצריך לפקוח להם לפעמים את העיניים. הרבה פעמיפ הם חושבים שזה קל לנו כי זה ה'תפקיד הטבעי' של האמא... הטיפול בבית.

לגמריי לשוחח ולהוציא כל מה שקשה לך ויושב לך על הלב, זה מאוד קשה שאת יולדת טרייה גם ככה כאובה ועייפה וצריכה גם לטפל בתינוק וגם במטלות הבית זה לא אנושי את חייבת עזרה ותדרשי זאת

שבו ותדברי ותסבירי שאת מותשת, בטוחה שאם יש תקשורת והבנה הדדית שיחה טובה תעשה את העבודה. הוא לא עוזר לך, הוא מגדל יחד איתך את התינוק שלכם שיצרתם יחד❤️

מסכימה עם לילוש זה לא לעזור לך זה לעשות הכול יחד איתך אתם משפחה תדברי איתו בטוחה שהוא יבין

נכון,מסכימה עם כל מילה כןאב לי שהוא לוקח כמובן מאליו חשבתי שיבוא לקראתי ויבין ויתחשב עכשיו לפני שהלכנו לישון הוא אמר ״יאללה בואי למיטה יש לך עוד לילה ארוך את״ אמרתי לו אז אני מבינה שאתה לא מתכוון לקום. בנוסף סימס לי השבוע ״כל הכבוד לך שאת כמה בלילות לא פשוט בכלל״ מרגיש לי שהןא אומר את זה כדי לחזק אבל בוא זמנית להראות כמה שלו זה קשה ובלתי אבל כן מאמינה שלדבר זו הדרך הכי טובה

מעצבן שהם חושבים שאם הם עובדים אז אנחנו באיזה יום כייף בבית אגואיסטים פשוט!

קמה*

תשתפי אותו בתחושות שלך. הם לא מבינים את זה לבד

בדיוק באותו מצב איתך, אבל את צריכה לדעת שאם לא תסבירי לו - איך זה נראה להיות כל היום עם תינוק קטן בבית - אין שום סיכוי שהוא ידע. זה פשוט לא משהו שאפשר לדמיין בלי לחוות אותו. תסבירי לו, ותגידי למה את מצפה ולמה. לאט לאט, אנחנו לומדים דינמיקה חדשה וזה יתאזן עם הזמן! תשאירי אותו שעה לבד עם התינוק והוא גם ירגיש טעימה ;)

ודווקא מההודעה שאמרת שהוא כתב, נשמע שהוא כן שם לב ומעריך.. תנסי לומר ולשתף איך את חווה את היום, ומה את צריכה שהוא יעשה.

ממש מתקשה להבין את ההסבר שלך אורין, חלילה לא תוקפת אבל אני שבועיים כמעט אחרי לידה ואם בעלי לא היה איתי בבית (בפוקס הוציאו אותו לחלת) כנראה שהייתי משתגעת מזמן..תינוק בן חודש, גזים, לילות ללא שינה, זקוק לכל כך הרבה חום ואהבה מסביב לשעון והבחורה קורסת..גם בשישי שבת שהוא לא עובד היא עדיין לבד עם הילד.. אי אפשר באמת לישון בכל פעם שהוא ישן הבת שלי נרדמת לפרקים כמו חצי שעה שעה בלחץ וכבר מתעוררת לאכול בין שעתיים וחצי לשלוש כל פעם.. יכולה לספור על יד אחת כמה פעמים באמת הצלחתי לשים ראש ולהרדם שתוך כדי בטווח הזה אני גם צריכה להרדים אותה, לשאוב חלב לארוחה הבאה, להכניס משהו לפה היא ממש לא צריכה להתמודד לבד, לא יודעת במה הוא עובד אבל "חופשת לידה" היא ממש לא חופשה ובטח לא בחודש הראשון..

גם אני בת לאמא לביאה שגידלה אותנו לבד, בוודאי שהכל אפשרי וכן הרבה קשור בחוסן נפשי ויכולת להתמודד..אבל אם היא בקריסה עדיף שתחלוק מאשר שתגיע למצב בו היא תהיה שבר כלי

אמא שלי גם גידלה אותנו לבד ולא היו לה חיים. היא יצאה מתוסכלת, שונאת גברים ועייפה, ובצדק. היום היא עם גבר שלא מחכה להוראות ופשוט עושה כי צריך לעשות ולא כי אמרו לו. אנונימית, אני לא חושבת שבגלל שאת אישה את צריכה לעשות הכל לבד. כן, במהלך שבוע מבינה את הקושי שלו אם הוא צריך לקום בבוקר לעבוד, אבל בסופשים הוא צריך להיות איתך ובשבילך, כי את במהלך השבוע עבדת מסביב לשעון. זה גם הילד שלו, לא עשית אותו לבד, וזה שהוא גבר לא אומר שהוא לא יכול. את צריכה לדבר איתו, להסביר לו. אולי להשאיר אותו לבד עם הילד שעתיים שלוש, שיאכיל אותו בבקבוק ויראה כמה זה קשה, ולכי לישון אצל אמא😁 מבינה את התסכול שלך ככ, בתור ילדה קטנה זוכרת שראיתי את אמא שלי מג'נגלת בין לטפל באחותי הקטנה, בי ובאחי הגדול, לסדר לנקות וגם מטפלת באבא שלי על הדרך, ועובדת במשרה מלאה, ובתור ילדה!! כעסתי. כעסתי עליו שהוא מתנהג ככה, כעסתי עליה שהיא מאפשרת. והסיפורים האלה עד היום נוגעים לי בנקודה רגישה. מקווה שתגיעו להבנות והסכמות, כי זו הבריאות הנפשית שלך, בין היתר.

תודה רבה לכולן על החיזוקים רוצה לציין שהקשר בנינו נפלא העניין שפתאום שיש ילד הוא עייף חח הסדר יום שלו לא השתנה מבחינתו תודה שוב לכולן על התמיכה🙏🏻🙏🏻

גם אצלי היה ככה בהתחלה.. בעלי כל כך ציפה לילד הזה כל ההריון ולפני הלידה תמיד אמר שהוא יעשה הכל ופתאום כשהגיע הילד אז הוא חשב שאני אעשה את הכל. אבל לא ולא! זה ילד של שנינו! אני סחבתי אותו ושמרתי עליו 9חודשים ללא הפסקה ועכשיו כשהוא נמצא פה ברוך השם לא וויתרתי לו שיהיה שותף. חוץ מזה שהקשר בין האמא והילד הוא ברור אבל קשר של אבא וילד נבנה רק מהזמן איכות שלהם יחד ולכן זה מאוד חשוב שיאכל, יחליף חיתול וישחק איתו. אני במקומך כבר מעכשיו הייתי מציבה גבולות ומסבירה לו שמה שאת עושה גם הוא יכול לעשות ואין מצב שאת עושה הכל לבד. אם לא תעירי ותפני את תשומת ליבו זה יימשך ויימשך. המלצה שלי לא לוותר על זה שגם הוא יהיה שותף