מתוסכלת מעצמי. גדלתי לאמא חרוצה שהיתה מתחילה את היום ב5 בבוקר. כשהיינו קמים הבית היה מאוורר, מאורגן, סנדוויצ'ים מוכנים לכולם ואמא רגועה. אצלי הבוקר ממש הפוך... ישנה עד הרגע האחרון וקמה רק כשממש חייבת. לאחרונה (חודשיים כזה) לא מכינה לבעלי סנדוויצ'ים לעבודה. ונכון שהוא אדם בוגר ומכין לעצמו אבל זה חסר לי ברמה האישית, הלפנק אותו, להשקיע בו, לרשום לו פתק. חוץ מזה קשה לי גם שהבת שלי מתעוררת לפניי או שאני מעירה אותה כשהרגע פתחתי בעצמי את העיניים וכל ההתנהלות של הבוקר כל כך לחוצה ולא בכיף... זה מפריע לי כבר הרבה זמן ועכשיו עוד יותר לפני הסגר. לא בא לי לקום איתה כל יום ב10 ולהתחיל אז את היום. איך עושים שינוי???

קודם כל תתפנקי ,למה להיות מתוסכלת.. זאת תקופה כזו. אבל בלי קשר אין פה קסמים תעשי שעון וקומי .

אני לא מצליחה!!!השנת בוקר שלי עמוקה ממש ואני עצלנית, אם אני יודעת שעוד לא חייבתתתת לקום אני אמשיך לישון. אין לי מה שידרבן אותי לקום מוקדם יותר. לאחרונה אני גם עובדת מהבית ולכן קמה עוד יותר מאוחר ולא מספיקה להקדים את בעלי להכין לו אוכל

לא נורא זאת תקופה שתעבור יהיה לך מספיק שנים עוד להכין לו סנוויצים . תשקיעי בנתיים בערבים שלכם ביחד. תשני תתעצלי ואל תתבישי בזה ! תהני מכל רגע :)

מבינה אותך אחותי, ועוד לא ילדתי😬 לי אישית עוזר (רק לפעמים!!! לא כל הזמן😉) איך שאני קמה מצחצחת שיניים וכו- לעשות משהו שקשור לבית.. להכניס מכונה/לקפל/להעביר ניגוב על הרצפה ואז מתחיל לחזור החשק והמרץ להתחיל את היום בלי להיתקע.. או שאם החשק לא חזר- לפחות אני יודעת שעשיתי משהו מועיל ואז חוזרת למיטה ומחליקה למעמקי הפוך😛

אהובה בעלי גם יוצא מוקדם אז פשוט הפיתרון שלי זה להכין אוכל מהלילה ולסדר יפה במקרר הוא מבסוט מזה

רוני את מכינה לו סנוויצים מהלילה? בנות אני ממש בעד לפנק את הבעל אבל אל תשכחו את עצמכן . מןתר לחרוג מהשגרה ולהיות קצת יותר לעצמכן ובבקשה אל תרגישו רע עם זה . אחרי הלידה לא נגעתי בבית ולא הכנתי אוכל שלושה שבועות .

הלוואי שזאת תקופה. השינה שלי מאז ומתמיד היתה עמוקה נורא! אולי עכשיו בחורף ובתקופה ההזויה הזאת צריכה את זה יותר. ולא אני לא בהריון... רוני היתה תקופה קצרה לפני כמה שנים שהכנתי לו בלילה טבל מרגיש לי לא טרי כזה... אולי אני אחזור לזה. תותי אני זוכרת גם את עצמי בטח, אבל לפעמים יותר מידיי ושוכחת אותו וכשזה כבר כמה חודשים זה מפריע לי. לא שהוא התלונן או משהו

עוגי אמא שלי ככה מאז הלידה הראשונה שלה. אח שחי היה מעיר אותה מוקדם לאכול והיתה נשארת ערה כבר... זה הפך להרגל והיא עד היום ככה. הלוואי שאגיע לזה שאצליח להתחיל את היום בכיף וברוגע, בעיניי זה פינוק גדול יותר מלישון עוד שעתיים שלוש

באנה עוגי צודקת😜 איזו זווית חשיבה יפה!🙃

תותי כן סנדוויצים ירקות חתוכים יוגורט מעדן כזה פירות ואני שמה בתוך קופסא גם ארוחת צהריים

רוני בעלי לוקח רק סנדוויצ'ים. הוא לא אוהב לפתוח ולאכול אוכל מבושל בעבודה אז לכאורה אפילו קל לי יותר

מעולה אז תעשי כמוני גם סנדוויצים אני מכינה מהערב ושמה במקרר שמה קופסא עם ירקות יוגורט זה הפינוק שלהם תאמיני לי

מסכימה איתך שלהכין בבוקרזה קשוח! גם אני חא מכינה בבוקר כי אין לי כוח! וזה לא אומר שאנחנו עצלניות זה אומר שגם לנו יש כוחות מוגבלים מאמוש אל תדכאע את עצמך על זה.. גם אמא של בעלי קמה כל יום בחמש..זה הדור הקודם אנחנו דור שונה והכוחות שלנו שונים וזה לא בושה בעלך אוהב אותך בסופו של דבר זה מה שחשוב🥰

גם אני עצלנית מאד אבל לא משווה אותי לאמא שלי כי כל אחת זה אופי שונה.. אם אני אשווה את עצמי לאחרות אני אכנס לדיכאון.3 חודשים אחרי הלידה ואולי שטפתי כלים או עשיתי כמה כביסות בודדות.. בעלי עושה הכל כרגע .עצם זה שאנחנו מטפלות בילד זה כבר דבר עצום, מאמינה שלאט לאט זה ישתנה כי החיים יאלצו אותנו להשתנות ...ילדים גדלים וצריך לארגן אותם לגן, בית ספר וכו אז אין לך מה להרגיש רע

מבינה אותך.. זה באמת לא כיף🤷 מה שהייתי ממליצה זה ללכת לישון מוקדם ובכוח להקים את עצמך למשך שבוע מוקדם ואז הגוף יתרגל..