לידה שניה, יותר מהכל חוששת מלהשאיר את הקטנה שלי בת שנתיים בזמן הלידה, ממש לא יכולה לדמיין לילה בלעדיה אוף, אני יותר בחרדות מזה מאשר הלידה עצמה. צמודה אלי רוב היום לא במסגרת, מטורפת עליה בקטע אחר, מי שחוותה משהו דומה מוזמנת לשתף, אשמח גם לפתרונות יצרתיים. * לא בקטע רע אבל מי שלא מתחברת ולא מבינה מה הבעיה להשאיר אותה עם הסבים אז עדיף שלא תגיב

כל פעם בבית חולים אני בוכה מגעגוע לילד השארתי בבית זה קשה אצלי גם היו איתי עד גיל 3 בבית היה לי ממש קשה לעזוב כל פעם ככה שממש מבינה אותך

ילדתי את הקטנה שהגדול היה פחות מ11 חודשים. ולקחו את הקטנה לטיפול בצהבת. בכיתי כמו בחיים שלי לא בכיתי "איפה כל הילדים שלי..." בחיים לא אשכח את זה.

שמחה על התשובות שלכן כי זה מנרמל לי את ההרגשה. אין סיכוי שאני שמה תינוק בתינוקיה (אם הכל תקין טפו טפו) והבת שלי צמודה אלי רוב הזמן וגם כשאני לא איתה אני מאד מתגעגעת שזה אף פעם לא ליותר מכמה שעות בודדות. אוף אז איך מתמודדים?? אנונימוס כל הכבוד על הצמודים 👏🏼👏🏼

המשפחה ששמרה על הגדול שלחו לי תמונות וסרטונים וזה עשה לי רע!!! רע אין לתאר. לא ממליצה לראות סרטונים שצולמו בזמן שאת מאושפזת

מבינה אותך מאוד! גם לי היה קשה למרות שאמא שמרה עליו ונכון. עשינו וידיאו ושלחו לי סרטונים ובכיתי את חיי עד שאמרתי לאמא שלי שלא מסוגלת יותר. בקיצור מבינה אותך ממש. העיקר בידיים מלאות

איזה דיכאון היא הלב שלי הקטנה הזאת 😭

מבינה אותך מאוד גם לחוצה מזה מאוד למרות שאני יודעת שיהיה לו טוב אצל ההורים שלי עדיין קשה לחשוב על זה שיהיה יומיים בלעדי