תקשיבו . חייבת את העצה שלכן! יוצאת עם מישהו שעושה אותי מלכה. מתנהג הכי מושלם שיש. מכיל. מכבד . מקבל. יעשה הכל שיהיה לי טוב. אבל בעיה אחת. אני לא נשמעת אליו. ברמה שיש דברים שהוא שולח לי ואני מרגישה שזה דוחה. אני לא מדמיינת את עצמי איתו מסיטואציה מינית כל שהיא . אני כל השבת מתוסכלת מזה. כי אני אפסיד אופי טוב גבר טוב שמוכן לקבל אותי ואת הילדים שלי. מצד אחד כאילו אני אמורה להרגיש שלמה עם הגבר ולא מתוסכלת מהעניין של האם אני נמשכת או לא זה אמור להרגיש טבעי. מה עושים במצב כזה. אני יודעת שבסוף חיים עם האופי. אבל אם זה מגיע למצב שאני יכולה לראות תמונה ובא לי להקיא זה סבבה? במציאות נגיד זה יותר נאכל לי המראה שלו. זה נשמע רע אני יודעת . אבל אלפ!

גיל שנה עדיין לא עומד לבד זה הגיוני?

אשמח לדעת אם אני ובעלי מקיימים יחסים יום יום ב אם זה מוריד את הסיכוי להרות?