מה הדרך לשחרור עצבים? ההיריון שלי לא מתוכנן וגיליתי עליו אחרי שנפרדנו,עברה כבר חצי שנה מאז... ואני עוברת טלטלות עם הבן אדם (לא יודעת איך להגדיר אותו) מתקרב ומתרחק כל התקופה,לא בטוח בעצמו ויום אחד מראה לי רצון שניהיה ביחד ויום אחרי מתהפך... כולי גם ככה רגישה בטירוף בלי קשר להיריון... התחלנו לחפש דירות ביחד והתכנון זה חודש הבא לעבור..ועדיין הוא מצד אחד מראה לי ככה ומצד שני ככה, קשה להסביר בכמה מילים מה עבר עלי בחצי שנה האחרונה ואני מרגישה אשמה שאני לא מצליחה להתרגש כמו שהייתי רוצה באמת מההיריון הראשון שלי. אני מתוסכלת וצריכה דרך לשחרר את העצבים,לצערי אני גרה בחור שאין כאן פעילויות ספורטיביות... לבד עם עצמי אין לי מוטיבציה אפילו לא להליכה..אני מרגישה שאני משתגעת,אני כל היום בבית בלי תעסוקה (סוג של פטרו אותי ואני בבעיה) וכל החברים עסוקים בעניינים שלהם... מה אפשר לעשות כדי לא להשתגע? כואב לי הראש מכל הבכי הזה...

אוי נשמה, אני אמנם נשואה אבל גרה במקום שלא מכירה אף אחד, עובדת מהבית וכל התקשורת היא דרך מחשב, אני בשמירת הריון אז אין מה לדבר על לצאת החוצה ואני פשוט בחירפון טוטאלי. אני כלכך מבינה אותך ומצטערת שאת חווה את זה גם. לגבי הבחור.. אולי לא כדאי לעבור לגור יחד כשהמצב לא כלכך ברור וידוע? תנסי להפריד בין הקשר איתו להריון ונסי להתרגש שבסופו של דבר יצא מזה משהו נפלא וטוב. אין ספק שהמצב ביניכם מוסיף סטרס ותסכול בנוסף לתופעות ההריון, מקווה שתצליחו לגשר על הפערים ולהסתדר.. איפה את גרה?

אני גרה במושב בדרום... זה מתסכל נורא,עבדתי רק חודש כל התקופה הזאת לא מוצאת פה כלום..לפחות יש לך תעסוקה והכנסה !! אני לא מצליחה לעשות את ההפרדה,שגיליתי על ההיריון לא חשבתי בכלל על האופציה שניהיה ביחד. רק כי הוא הראה לי תקווה נשאבתי לזה ואז עברתי דרך של תקוות ואכזבות...זה פשוט משפיע עליי ואני כל ההיריון הזה בוכה

היי יקירה תתפסי את עצמיך בידים כי רק את מסוגלת לשנות את העתיד שלך ..צאי תעשי הליכה תתפנקי תעשי כל מה שיעשה לך טוב ..אל תחכי לחברים או מימנו ליחס תרי תעסוקה לעצמיך המון בהצלחה

תודה לירז אני ממש מנסה להרים את עצמי וזה לא הכי עובד