בנות אם מישהי שיכולה לעזור אני כבר מתוסכלת.. הייתי פעם האישה הכי מינית שיש, הייתי רוצה להיות עם בעלי כל יום וגם לא היה לי בעיה יותר אבל ממש הייתי כל הזמן רוצה.. הייתה תקופה של כמה חודשים בהיריון שבעלי הפסיק להיות איתי כל יום ופתאום זה נהפך לפעם בשבוע שבועיים וזה ממש הפריע לי הייתי בוכה ומדברת איתו מלא! ולא היה אכפת לו שאני בהיריון הוא לא פחד לפגוע בתינוק ולא נגעל להיפך הוא אוהב את הבטן ההריונית זה הייתה שריטה כזו של כמה חודשים.. בחודש שמיני הוא התחיל לחזור לעצמו וכן לרצות להיות איתי ואני איבדתי את זה. כבר אין לי חשק כמו פעם.. אני תמיד מנסה להתחמק וגם בזמן האקט אני לא הכי נהנת כמו לפני.. כבר לא מרגש אותי. ואני יודעת שזה בגלל התקופה ההיא... ממש מפריע לי שנהיה כזאתי.. איך אפשר לחזור לזה?

מציינת שאני כבר חצי שנה אחרי לידה ואני ככה מאז

ואני שומרת טהרת המשפחה.. ממש לגמרי אפילו לא מעבירים דברים מיד ליד..ממש מתסכל אותי שכבר אין את הריגוש הזה ולדעתי זה אחד הדברים החשובים לזוגיות.. זה גם עושה לנו בעיות בנינו ביום יום אנחנו רבים מלאא

אולי תנסו דברים אחרים .. לא יודעת מה הייתם ואיך הייתם עושים אבל אולי דבקים חדשים דווקא הם אלא שייחיו את זה אצלך מחדש.. אולי תנוחה אחרת או במגע וגם ממליצה לך שנגיד תוך כדי האקט לא תנסי לחשוב על דברים אחרים לפעמים זה מסיח את הדעת