מישהו חייב לתת יותר דגש ולדבר יותר על הדיכאון אחרי לידה. בנות מי שחוותה או חווה את זה עכשיו זה בסדר גמור!! הכל פתאום חדש ושונה ופתאום מהלידה כל החיים משתנים ברגע. אני זוכרת שהייתי מחזיקה את הילד שלי בשבועיים שלוש הראשונים ולא מפסיקה לבכות.סתם ככה בלי סיבה. יום ולילה לא יוצאת מהבית עושה דברים על אוטומט. לא ראיתי את הסוף באותה תקופה והרגשתי שאף אחד לא מבין אותי. וכאילו הכל מתמוטט לי בידיים ואף אחד לא שם לב איך הכל פתאום שונה.. כי כולם שמחים מהקטן שבא לעולם ורואים רק את הטוב. אבל מי שחווה את זה עכשיו שתדעי שמלא נשים חוות את הדיכאון הזה אחרי לידה וזה בסדר!! ועובר!! וגם שהם טיפה גדלים וכל הקושי והגזים מסתיימים את מרגישה הבנאדם הכי חזק בעולם! כל השינויים ביחד זה קשה אין ספק. כאילו מתבגרים ביום אחד-עשר שנים. תהיו הכי גאות בעצמכן בעולם, אתן גיבורות!

כף לקרוא את זה. אני גם בשלב מאוד קשה ודברים מחזקים

זה כלכך נכון כאילו כל מה שרשמת זה תיאור מדוייק למה שהרגשתי אחרי הלידה

כתבת נכון מילה במילה!🙌🏽 חבל באמת לא מדברים על זה יותר. חוויתי וחווה את זה גם עדיין אבל פחות ברוך השם. תיהיו חזקות גם אם זה נראה ומרגיש עכשיו שאת נופלת לבור שחור, תמיד בירידה מגיעה עלייה ועוד מעט יהיה טוב יותר! מבטיחה. הלוואי והיו אומרים לי את זה בגלל זה אומרת את זה לכן עכשיו.

לצערי גם אני וגם הרבה סביבי שילדו שאני מכירה חוו את זה ויתביישו להגיד ולספר שקשה להן.. כי כאילו הכל אמור להיות מושלם אחרי הלידה וזה ממש לא ככה.. עם כמה שזה כביכול אנוכי להגיד אבל את פתאום שמה מישהו אחר במרכז החיים שלך וזה לא את עכשיו בסדר העדיפויות שלך במקום הראשון וזה קשה זה נושא חשוב וצריך להיות מודעים לזה❤️