האם יצא לכן להרגיש ככה? - מעולם לא רציתי ילדים, כלומר, לא חשבתי על זה, לא תיכננתי את זה, לא ראיתי את זה קורה. גם לא כשהכרתי את בן זוגי, וגם לא כשבחרנו לחיות יחד להמשך החיים. הבנתי אותו והתחברתי לרצון העז שלו לילד/ה, ועכשיו אני בהריון ראשון, אמנם בתחילת הדרך, שבוע 11, אבל בהריון, משהו שלא עלה בדעתי מעולם. והתחילו הויתורים על מאכלים ושתייה, הפסקתי לעשן, והגיעה עייפות גדולה. נכון, לוותר על מאכלים מזיקים ולהפסיק לעשן זה נהדר ושינוי חיובי. אבל, אני לא מרגישה כלום. אין לי התרגשות, מלחיץ אותי שגדל בתוכי משהו, אני מנסה לדחות את הלספר למשפחה וחברות, כי אני כבר מדמיינת כמה ההתרגשות והשמחה שלהן תהיה גדולה משלי. תמיד אומרים ש"רואים" על מישהי שהיא בהריון, כי היא נוגעת בבטן, מתחברת לחיים שנוצרים לה בפנים... אני כלכך ההפך. יותר הלם, לא מאמינה שזה קורה, זורמת עם התהליך ולא מתרגשת כלכך. זהו, הרגשתי רצון וצורך לפרוק את זה, והרגשתי שכאן זה המקום היחיד שאני יכולה לעשות את זה. תודה למי שקראה, ואשמח לשמוע מה אתן חושבות, או חוויות דומות🙏

ההתרגשות הזאת עוד תבוא לך, אני כשגיליתי על ההריון ראיתי את אותה ההתרגשות המוגזמת מסביב כמו שאת אומרת, וההתרגשות שלי באה ככל שהתחלתי להרגיש אותה בבטן והיא גדלה .. זה טבעי , לא כולם נולדים עם חשק להפוך לאמא . כרגע אני יכולה להגיד לך שאני בשבוע 35 ואני בשמיים מאושר. יש לך 9 חודשים ללמוד להתרגש מזה , תהני

אהובה, אני שבוע 33 ברוך השם וההרגשה הזו עדיין מלווה אותי לוקח זמן להתחבר לכל בן אדם וגם לילד שלנו זה יכול גם לקרות לך רק אחרי שיצא, אבל לקרות זה יקרה, זה שלך אל תשפטי את עצמך !!

אצלי זה היה הפוך, אני רציתי ממש להיכנס להריון ולהביא ילד ובעלי גם אבל לא רצה ממש ממש כמוני, פשוט זרם עם זה.. עכשיו זה הפוך - אני מרגישה שהבייבי יותר שלו מאשר שלי, כלומר בעלי זה שמבשל, דואג שאני יאכל פירות וירקות, דואג שאקח ויטמינים, בודק הכל, קורא, ונותן הרגשה שהוא סוג של משתלט על ההריון ואני מרגישה לא שייכת.. אני מתבאסת מזה ממש ברמה שאני מתחילה לבכות אבל אולי זה ההורמונים ואני צריכה להגיד תודה שהוא חלק אבל גם יש ימים שאני פתאום שמחה מזה וכן מרגישה שההריון הזה גם שלי ואז אני קונה לו בגדים ודברים שהוא צריך כדי להתלהב ואז ההרגשה הזאת שוב חוזרת

כאילו חוזרת ההרגשה שהתינוק לא שייך לי

זה קורה למלא נשים שלא מתחברות כי עכשיו זה משהו שבתוכך ...את תיראי שהוא יצא או היא את פשוט תתאהבי אי אפשר שלא.... פשוט עכשיו את גם לא מעכלת שיהיה לך בהצלחה מהממת גם לי קרה באחד ההריונות שלא התלהבתי לא כלום וכולם שאלו למה אני לא שמחה.. אבל כשהוא יצא התחלתי להתאהב זה הדבר הכי מושלם בעולם

אני גם כמוך. אנחנו בזוגיות כמעט 10 שנים, נשואים כמעט 5. בעלי גדול ממני ב10 שנים. מאז שהכרנו הוא צמא לילדים אבל אחרי מספר שנים של ריבים בנושא הבין שהכל צריך להיות בקצב שלי כי אני זו שחווה את הכל. היה לנו הסכם שעד שהוא בן 40 אנחנו בתהליך. השנה הוא חגג 40 ואני 30. עשיתי הכנה נפשית ענקית במשך שנתיים שלמות והשנה אני יזמתי את התהליך. כי זה כבר לא פייר כלפיו. אני לא מתחברת לעניין ההריון, לא נהנת מהחוויה, לא מבינה בכלל מה בנות אוהבות בזה לעזאזל?! באופן כללי אני לא אוהבת תשומת לב אז בכלל התשומת לב שמגיעה עם התהליך הזה לא בשבילי. כל השנים האלו היו הכנה גם בשבילו הוא מכיל אותי בטירוף. יודע שאני לא כמו כולן ואני לא נהנת מזה ולמזלי זה מה שמחזיק אותי. רואה את ההריון כמשימה. כמשהו טכני. לא אוהבת את התזוזות של העובר וכל התחושות הפיזיות שמגיעות ביחד עם זה. היום שאני כבר באמצע ההריון יכולה לומר לך שאני מוכנה למוצר בסוף התהליך חח הרי בסוף מקבלים מוצר לידיים לא? 😉 אז לתינוק אני כבר מוכנה אבל מפה ולומר שהריון זה בשבילי? פחות. אל תבקרי את עצמך. את לא חייבת להרגיש כמו הרוב. מותר להיות שונה. תהיי שלמה עם הרגשות שלך ותקלי על עצמך ואת תראי שהכל יבוא לבד. ואם זה לא בא לבד, לא בושה ללכת לקבל עזרה מקצועית. עדיף מאשר שחס וחלילה תהיי בדיכאון אחרי לידה. תדאגי לנפש שלך לפני הכל!

היי מתוקה. לאט לאט מקווה שתתחברי. זה כיף, זו חוויה מטורפת. וזו זכות. זכות שזכית להביא חיים לעולם. זכות שנפלה בחלקך לגדל מישהו בתוכך, שהגוף שלך עוזר לך והוא איתך בתהליך. עד שלא תהפכי לאמא לא תאמיני כמה שזה עוצמתי. את תרגישי ותחווי תנועות ואת תרגישי אחרת. עכשיו את בהתחלה בלי שום דבר מיוחד שאת מרגישה מלבד בחילות, ריחות חוסר תאבון וכו.. לאט לאט. תני לעצמך זמן לעיכול. ב"ה שזה בא לך בקלות. לא כולן זוכות לזה. מאמינה בך שאת מסוגלת לזה. את תיהיה אמא נהדרת. בהצלחה מהממת❤🥰

אלופות. באמת תודה לכולן על התגובות והשיתופים שרק מחזקים אותי. בן הזוג שלי לא הצליח לעכל ולהבין איך זה לא בא לי טבעי הרגש הזה, ואני כלכך שמחה לשמוע שאני לא הזויה או שונה מהחברה. הריון ראשון - זה שיתוף שהצחיק אותי כי כלכך התחברתי אליו - המונח הזה שבסוף התהליך הזה יגיע מוצר. כלכך נכון וכלכך מהעולם שלי ! מעריכה מאוד את השיתופים, לא מובן מאליו. תודה 🙏

בכיף! אם את צריכה עוד תמיכה, עצות או סתם לקשקש אנחנו פה🤗 ותראי לו את התגובות, שיש גם בנות שונות. לא כולן חייבות להרגיש אותו הדבר כמו בפס ייצור. בעלי תמיד אומר לי בחרתי בך כי את שונה ומיוחדת גם ככה החיים אף פעם לא משעממים😋