חייבת לפרוק.. מקגישה שחרב עליי עולמי עובר עליי יום לא פשוט ממש דאון רציני.. הכל נראה לי שחור. מקודם התפרקתי ופשוט התחלתי לבכות בהסטריה על הספה, פשוט בוכה דליים של דמעות. הילדה שלי בת שנה ועשר הסתכלה עליי ולא הבינה מה קרה פשוט התחילה לבכות איתי ביחד בכי של כאב באה אליי חיבקה אותי וממשיכה וממשיכה לבכות איתי ביחד לא יכלתי לעצור את הדמעות אני פשוט מרגישה האמא הכי גרועה בעולם שהבאתי את התינוקת שלי לסיטואציה כזאת לא בריאה זה לא ייצא לי מהראש

אוי אהובה מה קרה?

מה קרה??

מרגישה לבד מרגישה שאין לי עם מי לדבר מרגישה שלבעלי לא איכפת ממני שכשאני אלד ויהיו לי שני ילדים הכל יהיה קשה ומסבוך שהכל הולך לי קשה שלא טוב לי

מאמי ברגעי משבר כאלו נכל נראה נורא ואיןם, את מסוגלץ ותעמדי בהכל. קומי ותעשי לך רשימות איזה עזרה תצטרכי ואיך תקלי על עצמך. תעשי לך תוכניות ותסמכי רק על עצמך. את תתעצבי ואל תישאבי לשם ההורמונים לא עוזרים, תזכרי שהכל עובר ואת חזקה ותתגברי על הכל

הכל יהיה טוב יקירה תזכרי איך היית חזקה עם הילדה הראשונה ככה יהיה לך בדיוק עם בייבי נוסף את חזקה שולחת חיבוקים

זה הורמונים וזה נורמלי. אם משהו מפריע לך עם בעלך, אז לדבר. לא לשמור בבטן.