צריכה פרופורציות..או תגובה כנה, אבא מאושפז כבר כמה ימים במצב קשה בבית חולים, היום חלה עוד הדרדרות. תכננתי ערב עם הבן זוג שלחתי אותו להביא סופגניות שהזמנתי ושילמתי עליהן כבר, במקרה זה בעיר שמתגורר חבר שלו, התקשר לפני שעתיים אמר שיקפוץ אליו, אמרתי לו אין בעיה שתה קפה ותהנה, אני 20 דק יוצאת מאבא.. בינתיים חזרתי הביתה..עברה שעה וחצי מאז שעידכנתי אותו שיוצאת לכיוון והוא בכלל לא יצא..לא הייתן מצפות שיגיע הביתה להיות איתכן? במיוחד שיודע שקניתי לנו סופגניות שיהיה ערב נחמד ביחד וגם לאור המצב של אבא? אני יודעת שהייתי מחכה לו בבית רק כדי לתת לו חיבוק שהוא מגיע מהבית חולים כי זה קשה.. מצפה ממנו מה שמצפה מעצמי וזה קשה..

שאלת אותו למה הוא מתעכב?

אמרת לו את זה שאת מצפה שיהיה בבית לתמוך בך עם המצב של אבא שלך כי זה קשה לך?

לא שאלתי למה הוא מתעכב.. שאלתי אותו מה עוד לא יצאת? אמרת לי לא איפה..עוד מעט. זה היה לפני שעה. וכן.. אמרתי לו. הוא גם היה בסיטואציה הזו בדיוק, אומנם לא היינו יחד..אבל עדיין היה בדיוק באותו מצב.

תכלס הייתי מצפה שהוא יהיה איתי. אני ממש מצטערת על המצב עם אבא שלך נשמע קשה

אולי בגלל שהוא היה בסיטואציה הזאת אז הוא חושב שזה לא נורא? אבל אני חושבת שכדאי שתשאלי אותו למה הוא התעכב

הוא אמור להבין שזה נורא..אבא שלו לא יצא מהמצב הזה.. לא מתכוונת לשאול אותו. מדדתי לחץ דם כי יש לי חשד לרעלת..ראיתי שיש לי גבוה כתבתי לו שאם התכוון למהר אז שלא ימהר כבר כי הולכת לישון, ענה לי בסדר ושאמדוד שוב עוד שעה, עניתי לו שאין צורך שידאג לי ותודה על הסופגניות והתמיכה.. כבר לא בא לי לראות אותו.

גברים ונשים לא עובדים מאותו מקום,מציעה לך להבא לא לצפות פשוט לבקש או להגיד ולא להיות בטוחה שהוא מבין מה את מצפה ממנו... רפואה שלמה לאבא ואמן ניסים בחג הזה.

ליד צודקת. גם לי לקח זמן להבין שלבעלי לא רומזים אלא אומרים בפנים שאני רוצה שיבוא להיות איתי ומה בא לי

הגיע עכשיו, אמרתי לו שמרגישה שהוא לא תומך בי, אמר שכל היום היינו יחד והלך להתאוורר קצת אצל החבר כי היה בעיר שלו..בנוסף אמר שהוא לא אשם במצב שלו ושאני חונקת אותו שאני שואלת אותו איפה הוא. אמרתי לו שהטעות שלי זה שאני מצפה ממנו מה שאני מצפה מעצמי ובגלל זה מתאכזבת, זלזל בזה.

באסה שהם מפשלים ומבאסים ועוד שיש להם תשובות כאלה במקום שינסו להבין להכיל וגם להצטער