היי ממש אשמח לקבל קצת תמיכה או עצות אין לי עם מי לדבר . ילדתי לפני כמה ימים תינוק בריא ומקסים מאז שילדתי בעלי ואמא שלי איתי בבית חולים , אני לא יודעת להגדיר את מה שעובר עליי אבל יודעת שבכי והורמונים זה דבר מאוד טבעי אחרי לידה . התינוק שלי נולד עם משקל יחסית קטן וסוכר מאוד נמוך אז אני צריכה להאכיל אותו כל שעה וקצת , היו כמה רגעים בימים האחרונים שהיה לי מאוד קשה עם זה ונשברתי , בכיתי , הרגשתי שאני אמא לא טובה או לא ראויה לתינוק הזה . אתן דוגמא - כמו שאמרתי אני צריכה להאכיל אותו כל שעה וקצת, אחרי שכולם לחצו עליי להניק ניסיתי , לא התחברתי לזה, אין לי כוחות בגוף להניק אותו אמא שלי התחילה לתת לי הרצאות , בעלי עשה פרצופים של מאוכזב.. אז אני צריכה להתמיד עם תמל , אין בעיה אבל לפעמים הוא לא אוכל, לא רעב והאחיות אומרות לי שהוא חייב לאכול ולתת בכוח זה שבר אותי לרסיסים שאני ניסיתי במשך זמן ארוך להאכיל אותו והוא לא הפסיק לבכות אבל כשמישהו אחר לוקח אותו זה זורם והכל טוב .. אז בכיתי!! תגידו לי אתן זה לא משהו טבעי?? שנים התפללתי לילד הזה אני אוהבת אותו יותר מאת עצמי אז נשברתי קצת האחות עשתה מזה סיפור והחליטה לומר לבעלי שהיא חושבת שאני בדכאון אחרי לידה. הוא שיתף את אמא שלי , שמעתי בחצי אוזן שהם מתלחששים וכמובן שלא עברו יותר מכמה שעות לפני שהיא פגעה בי מאוד ואמרה שאם אני אמשיך להתנהג ככה המשפחה של בעלי יתחילו להגיד שאני בדיכאון , וגם אם כן?? לא הבנתי איך אפשר להיות ככ אטומה ולהגיב ככה כאילו זה בושה! היחסים שלי איתה מאוד מורכבים ובכל זאת בשנה האחרונה החלטתי שכנראה הבעיה אצלי והחלטתי לשנות גישה כלפיה , חשבתי שנוכל להסתדר יותר טוב(היא אישה מאוד טובה גידלה אותי לבד ואני מאןד מעריכה את זה אבל משהו בגישה שלה תמיד היה גורם לנו לעימותים ואיכשהו תמיד היא גורמת לי להרגיש אשמה גם כשאני באמת מאופקת ומשתדלת לבלוע ) בקיצור כשהיא אמרה לי את זה התפרצתי ואמרתי לה אוקיי , אני מבקשת שהיום שישחררו אותנו שתלכי לבית שלך אני לא יכולה איתך יותר .. היא התחילה לומר דברים כמו אחרי כל מה שעברת החיים את אמורה להיות שמחה שיש לך ילד .. מי אמר שאני לא שמחה? קצת קשה לי .. אני לא מסוגלת לנהל איתה שיחה היו עוד דברים שהיא אמרה ואני לא מצליחה לעכל .. מרגישה ככ טיפשה, נתתי לה להכנס להיות איתי בלידה, חשבתי זה יקרב בנינו , רציתי לתת לה את הכבוד הזה של להיות נוכחת, האמנתי שזה יעשה לנו טוב .. אני רק רוצה שהיא תלך כבר באמת . מעבר לזה יש גם את בעלי שהוא ילד באופי והוא לא ידע לגשת בצורה חכמה הוא פשוט שאל אותי אם אני בדיכאון? ואמר שהאחןת חושבת שכן והוא זורק לי על זה דברים מפגרים במקום לנסות לעודד אותי. תודה לכל מי שקראה עד לכאן אני מרגישה אשמח לקבל קצת חיזוקים או עצות .

אהובה ליבי איתך!! את אחרי לידה.. הכל קשה בהתחלה ומותר לבכות ולהרגיש ככה❤️ לאט לאט תכירי את התינוק ותדעי מה לעשות / לא לעשות.. אל תילחצי...

ראשית מזל טוב!!.. טבעי לגמרי מה שאת מרגישה ואני לא מאמינה שיש אשה שילדה ובשלב כלשהו במהלך החודשים הראשונים היא לא נשברה ובכתה וזה יכול להיות מכל מיני סיבות(גזים, קושי עם הילד, הגוף כואב או כל דבר קטן שפתאום את מזילה דמעה עליו). אנחנו חיים בעולם שמצופה מהנשים לעשות הכל.. לטפל בתינוק, בבית בבעל.. אבל מה איתנו??. אז יקירה את בסדר גמור, הסביבה שלך הם אלא שצריכים עזרה. תטפלי בעצמך תחזקי תאהבי ואל תתני לאף אחד לשבור אותך כי בסופו של דבר אמא מאושרת זה תינוק מאושר. כן כן גם תינוק לא יונק זה תינוק שמח ובריא. והכי חשוב השלב הזה עובר ואת בקרוב מאוד תהני מהמתוק הזה שהמתנת לו כל כך. מזל טוב שוב והמון נחת

חיבוק ענק ענק ענק!!!! דיכאון אחרי לידה זה ידוע ומוכר מאוד ואין בזה שום בעיה באמת!!!! (דכאון אחרי לידה לא בריא מאבחנים שהאמא לא מעוניינת לטפל בתינוק שלה ולא מחוסר יכולת) וזה ממש ממש לא המצב אצלך אחיות ממש דרמטיות ואחרי לידה הכול צריך להיות לאט לאט את אמא רק כמה ימים זה תפקיד ענק שנופל על הכתפיים שלך לא מתאים לך להניק אז לא תאמיני לי שהתינוק שלך יותר חשוב לו הבריאות הנפשית שלך מאשר שתניקי אותו בכל מצב... לגבי אמא שלך כמו שאמרת כן אולי יעשה לך טוב להיות קצת במרחק ממנה ואם היא אוהבת אותך היא תבין אותך... להפיל על אישה אחרי לידה שיש לה דכאון לידה והיא ככה והנקה לעשות לה פרצופים זה גרוע בעיניי ולבעלך תסבירי יפה יפה שאת עברת ועדיין עוברת שינוי מטורף בכמה שעות בודדות! את אמא נהדרת תכניסי לעצמך את זה לראש ישלי סרטון שאולי יגרום לבעלך להבין מזה אמא תשלחי לו את זה אולי בלי להגיד כלום רק סרטון. אישה רוצה שיבינו אותה ויראו לה שמבינים אותה ואוהבים אותה תגידי לו שזה מה שאת צריכה ממנו וגם אם עצוב לך עכשיו ואת מוציאה את העצב שלך על ידי בכי שזה מעולה מחר תרגישי יותר טוב...

קודם כול חיבוווק גדול❤ אני לא חושבת שזה דיכאון זה בסדר להרגיש קצת לחוצה ואבודה במיוחד בימים הראשונים את עדיין "חדשה" בכול עניין האמהות וזה בסדר גם אני ילדתי ילד ראשון לפני שבועיים וגם היה לי קשה ונשברתי מדיי פעם ובכיתי במיוחד כשלחצו עליי להניק ולא הלך לי וזה בסדר גמור בסופו של דבר עברתי לתמ" ל למרות הפרצופים של בעלי והחפירות של אמא עד כמה זה לא טוב בסופו של דבר ככה אני יותר רגוע ופחות כאובה וגם הקטנצ'יק מרגיש לי שיותר טוב לו ויותר רגוע ואל תשכחי שזה רק הימים הראשונים שלך כאמא את תלמדי הכול אם הזמן לאט לאט אל תתני לסביבה להלחיץ אותך תעשי תמיד מה שמרגיש לך לנכון כי רק אמא יודעת מה אץטוב לה ולתינוק שלה🥰

הכי*

אני גם אחרי לידה ...כל מה שאת עוברת זה נורמלי ולגיטימי .תקופה באמת קשה אחרי לידה .הבכי העייפות , הכאבים ,הדכדוך ...פתאום את לא את ... זה יעבור תהיי חזקה .תבכי אם צריך זה משחרר.קבלי את עצמך ככה . לגבי אמא שלך אולי באמת יש לכם יחסים מורכבים .אז אל תשתפי אותה .לגבי בעלך לוקח זמן עד שגבר מבין מה עובר על האישה שתפי אותו , ותבקשי את עזרתו ..ממש בפרטים מה היית רוצה שיעשה או איך ...יעבור ❤

ואל תתיחסי לאחיות . הם לא רגישות בשיט .הם רוב הזמן עייפות ויש להם חוסר אמפתיה רגשית

את מהממת ואת אמא מהממת! לוקח זמן להסתגל למציאות החדשה, לנוח ולהחלים ממה שהגוף שלך עבר. ועוד עם כל הביקורת מסביב של האחיות, של אמא שלך ושל בעלך. ברור שתבכי, זה לגיטימי ומשחרר, ולאו דווקא אומר ישר שאת בדיכאון, וגם אם כן, ממה שזה נשמע הגישה שלך כלפי זה היא בריאה ומכילה. כן זו תופעה שקוראת אחרי לידה, צריך להכיר בזה, זה טבעי

היי מהממת , זה טבעי ונורמאלי לבכות אחרי לידה גם אני הייתי בוכה המון אל תשכחי שפתאום דבר חדש נכנס לחייך ואף פעם לא חווית את החוויה הזאת את אמא לראשונה דבר שהוא חדש לך לאט לאט את תתרגלי ותדעי מה טוב עבור התינוק שלך .. תהיי חזקה עוד קצת וזה יעבור תנסי לסנן מה אחרים אומרים כי תמיד יש לכולם מה להגיד ובקשר לבעלך גבר זה גבר אין מה לעשות הוא בחיים לא ידע מה זה להיות אמא ומה את באמת עוברת כרגע תתמקדי בעצמך ובתינוקי .. עם הזמן את תדעי להנות ממנו באמת ♥️♥️♥️

ואני בטוחה שאם תגיעי לשם תדעי לבקש עזרה ממי שצריך. שולחת חיבוק ענק ♥️ ואל תתייסרי, אם הנוכחות של אמא שלך לא עושה לך טוב כרגע ורק מלחיצה אותך, אז זה הדבר האחרון שאת עוד צריכה על הראש. תסבירי לבעלך בנחת את המצב, ילד או לא הוא גם יצטרך להסתגל וזה כנראה לוקח לו זמן, לא נהיים אבא ביום. הכי חשוב שתביני שהכל בסדר איתך! תהיי מכילה וסבלנית כלפי עצמך כמו שהיית רוצה שאחרים יהיו איתך, זה הכי חשוב

אני במקומך הולכת הביתה לבד מתקלחת ומטפלת בתינוק בעזרת בעלי בלבד ומבקשת ממנו שחוץ מלעזור לי עם הילד אני לא רוצה לשמוע כלום במשך שבוע וככה עד שתרגישי טיפה יותר חזקה ומיומנת עם הילד בהצלחה!! את מהממת!! היה לי בדיוקקקקק אותו דבר הייתי בשוק אחרי הלידה ומי שעושה לך פרצופים עם ההנקה תגיגי לו שהוא יכול להניק במקומך