היי שוב אני עם השאלות על פספוס הביוץ בימי הנקיים... עברו 6 ימים, התחלתי הפסק חשבתי שהכל טוב...זה אחרי שאמרתי לכן שביום החמישי ניסיתי ואז בערב גוש דם של ווסת..אז חיכיתי יופ ובאמת הכל נקי. עשיתי הפסק בצהריים . עכשיו בלילה הבן שלי התעורר ואני כאילו מתאמצת והרגשתי ״פיק״ כזה..הסתכלתי וראיתי כתם דם קטן ...טיפלתי בילד והלכתי להתפנות..זה היה ורוד/חופ. עשיתי פיפי ונגבתע ולא היה כלום..אני יןדעת מהרב שלי שאמר באופן כללי שפשוט לא להסתכל וזה נשאר כשר, כי תחתונית לא תופסת טןמאה...גם לא נייר טואלט אבל לא היה עליה דימום ממילא. עכשין, למה אני מספרת לכן? כי אני כרגע יושבת במיטה על סף דמעות (מחזיקה את עצמי ממש) כי אני מרגישה את הבטן שלי כןאבת כמו קצת כאבי ווסת...כאילו בבןקר הולכת לחכות לי הפתעה של דימום ... אני עייפה, אני מיוןאשת, אני בלחץ מטורף ומנסה להרגע...אבל איך תגידו לי איך?!?! בעלי תומך ואוהב והקשר נפלא..הלחץ בעיקר כי אני עסוקה בלטפל בקטן ופשוט כל הגוף שלי מתאמץ..אה ולימודים ועבודה 😢 אני לא יכולה לסחוב ככה שגם המחזורים הקודמים שלי היו מלאי טפטופים אדןמים...אני פשוט עצןבה ומדברת להשם המון אבל מרגישה מוזר...אני ככ רוצה ילד נוסף...אבל איך אפשר להטהר ככה? עד שאני טובלת הביוץ כבר חלף ןאני עם בעלי בקושי שבוע ויומיים...

מתי שאלת רב? לי הרב אמר לא להסתכל בכלל גם אם אני מרגישה דם. וכשניגבתי בשירותים עצמתי עיניים כדי לא להסתכל אפילו בטעות. ולפני שעשיתי בדיקות עם עד שטפתי טוב. אבל כל מקרה לגופו

את בודקת רק ראשון ושביעי ? את אחרי לידה ? צריכה לפי דעתי לשאול רב שוב כי לפספס ביוץ אני בטוחה שיש היתרים לזה

כן אני אחרי לידה ובודקת רק ראשו ושביעי...אתמול עשיתי הפסק ושאלתי אותו על הדימום הקטן אמר שבסדר זה בתחתוני אז אפשר להמשיך לספור ושההפסק עדיין כשר..אבל עכשיו עשיתי הליכה קטנה ממש קטנה וחזרתי לבית ויש לי ממש דימום...אני לא מבינה מה עובר על הגוף שלי ..אתמול היה נקי אז למה מאמץ קטן גורם לדימום????