חברות.. שאלה קצת כבדה לפורום זה. אבל ממש אשמח לדעתכן, ואשמח שתחשבו על כך לעומק ולא תענו על אוטומט כי זה נושא רגיש מאוד אני יודעת. מה דעתכן על נישואים פתוחים? לא ברמה עכשיו של חילופי זוגות כל יומיים וללכת להשתרלל בחוץ.. אלא אם נגיד מכירים פעם בכמה שנים מישהו שנמשכים אליו מאוד (בטוחה שזה קורה לכולם), אז לזרום איתו.. אפילו רק ברמה של שיחה רגשית, לא בהכרח להגיע לסקס. רק קצת לרענן את הנפש, את הריגוש, ולא לחיות כל החיים עם בן אדם אחד בתחושה של ״אסור!!!״ אני שומעת בלי סוף על בגידות סביבי, פשוט בלי סוף! וזה רק טבעי שלאנשים יהיה קשה להישאר עם בן זוג אחד 60 שנה. אולי אנחנו לא באמת בנויים למונוגמיה? האם זה באמת כזה כזה נורא ? אני קצת במשבר בחיים שלי עצמי... לכן שואלת את עצמי המון שאלות.

זה תלוי בזוג.

אור נפרדתם רק בגלל העניין הזה? הוא פשוט חיפש בחוץ? ומה המניעה הדתית לכך? (מדברת אגב נגיד רק על שיחה, לא סקס עד הסוף)

השאלה מה קורה שאת מתרגשת לצאת עם מישהו אחר, הוא מלהיב אותך ואת מתחילה להרגיש אליו דברים, ואז חוזרת הביתה וכבר פחות אכפת לך מבעלך או פתאום משווה אותו לגברים אחרים? באמת שהייתי רוצה להאמין שבעולם אידאלי זה היה עובד אבל אני אישית פחות מצליחה לדמיין את עצמי בקשר כזה

ואור... המחשבה שכל החיים תיהי עם גבר אחד לא הקשתה עלייך? לא קרה שטיפונת התאהבת בגבר אחר? או חשבת עליו? טוב אולי בגלל שאת עכשיו גרושה אז קשה לחשוב ככה כי את כביכול חופשיה (או שאת כבר גרושה לא יודעת). המחשבה של ״אסור״ לנצח, גומרת אותי...

טל אני ממש מבינה מה שאת אומרת.. וזה מדאיג. מצד שני, יש לי יחסית רציונל מאוד חזק. ואני מצליחה להבין שעל אף כל הפגמים בעלי הכי מתאים לי בעולם. ושזה סתם ריגוש זמני... גם היום אני רואה הרבה גברים עם תכונות שיותר טובות מבעלי ועדיין מבינה שהוא האחד בשבילי.

אוף בנות אני לא יוצאת מהסרטים הצילו

האמת שלא חשבתי על זה שהייתי נשואה בכלל עד שהתגרשתי והתחלתי להרגיש את מה שאת אומרת אבל כנראה שהצד השני רצה לחוות את זה הריגוש והחיזור וכו

בעלך בכלל בעד כל הרעיון של נישואים פתוחים

עשיתי איתו שיחה שממש בכיתי את נשמתי, שקשה לי. יש לי חסכים עמוקים מהעבר ועניינים מהילדות, שלא קשורים אליו. בעלי מדהים וממש בראש פתוח ואמר לי שאם אני ממש ממש מרגישה צורך עז, ואם אני חושבת שזה בעקיפין יכול לשפר את הזוגיות שלנו ולעשות לי קל יותר בנשמה אז הוא מאפשר לי חופש מלא. הוא לכשעצמו פחות מרגיש צורך...

אורנית סליחה לא הבנתי, אם היית כבר גרושה אז מי היה הצד השני?

וואוו אז הוא ממש ליברלי אז אם זה רק שיחה ולהעביר ריגוש אז לא יודעת מה להגיד לך זה יעשה לך טוב?

אני מדברת על התקופה של הנישואים

כן בעלי בן אדם מאוד לא שגרתי, בגלל זה התחתנתי איתו. מישהו שיודע להכיל את המורכבות שלי זה לא מובן מאליו. הוא גם מאוד מבין שזו נפש האדם ושאלו מחשבות טבעיות, לא נבהל.

לא יודעת מה להגיד לך אני פרימטיבית כזו והגרוש שלי מאמין בחיה ותן לחיות

כמה זמן היית נשואה?

12 שנים

ולא היה לך צורך או אפילו דגדוג קטן לדבר עם איזה מישהו שריגש אותך?! וואי למה רק אני כל כך מתוסבכת?!? הצילו

אבל זו אולי תחושה זמנית שלך? אני מנסה להבין למה את מרגישה ככה?

אני בדכאון קיומי... מהכל. כן בימים לא טובים. וגם קרה שהכרתי מישהו (אפלטוני כרגע), שהכי בעולם בא לי לדבר איתו שעות (ואפילו הייתי שמחה ליותר אבל אין לי אומץ)

אולי זה משהו שקשור לעבר שלך ולאיך שגדלת..

ניסית לדבר עם גורם מקצועי? להבין מאיפה החסך הזה/הפחד מזוגיות עם גבר אחד?

לאחר שניסיתי לנתח את זה המון וגם יחד עם בעלי.. אז הבנתי שזה קורה משתי סיבות כנראה, האחת היא חסך מיני (הגעתי מבית מאוד מאוד שמרני ובעלי הראשון שלי) ושני זה דימוי עצמי נמוך ורגשי נחיתות, וצורך באישורים של גברים ולהרגיש נאהבת, וזה לא קשור לבעלי כי הוא מאוד תומך ואוהב. לצערי אין לי תקציב בכלל לגורם מקצועי

אני יודעת שבתקופת הקורונה מגיע יעוץ פסיכולוגי חינם...

יעוץ פה בקבוצה יכול מאוד להטעות ולבלבל אותך יותר..זה נושא מאוד עדין ורגיש. זה לא קשור לאהבה זה קשור לצורך את צריכה לשנות התניה לשנות הסתכלות בקו החשיבה...

אני יודעת... אני פשוט נחנקת עם עצמי, ממש בייסורים. חייבת לפרוק. גם לחברות אני מתביישת לספר, אז זה רק אני עם עצמי

הצורך באישורים של גברים אחרים - כבר לא נשמע טוב מבחינת הזוגיות.... בזוגיות בריאה רק דעה של בן הזוג חשובה ולא גברים אחרים... אני נגד יחסים פתוחים משתי סיבות: זה מגדיל סיכוי שאחד מבני זוג יעזוב לטובת הזוגיות החדשה, ובנוסף אין שקט נפשי - תמיד קיים חשש (ממה שכתבתי כסיבה ראשונה), ירידה בביטחון עצמי, ותחושת גועל כשבן זוגך חוזר הביתה אחרי ששכב עם מישהי אחרת. בלי קשר לשאלת היחסים בפתוחים - אני גרושה. אחרי 9,5 שנות זוגיות הייתי במשבר, גם חשבתי כל הזמן - איך אני אשרוד עם אותו בן אדם כל החיים שלי, חיפשתי ריגושים, חשבתי שזה יחזיר אותי לחיים קצת, אולי רגשות אשמה יגרמו לי להיאחז יותר בזוגיות, התחלתי לבגוד בן, ואחרי חודשיים נפרדתי ממנו כי הבנתי שכל זה היה כי הזוגיות מצד שלי נגמרה כבר מזמן, שיקרתי לעצמי כשחשבתי שכל מה שאני עושה בצד זה זמני ויעזור לי בזוגיות, מסתבר חיפשתי דרך החוצה. החלטה להפרד ולהתגרש התבררה כנכונה מאוד.

ילנה לא בטוחה שזה קשור לטיב הזוגיות.. כי זה משהו שבשנים הראשונות בכלל לא היה לי. אני באמת מאמינה בכל מאודי שבעלי ואני זוג מנצח, וגם כל אותם הבחורים שאני מסתכלת עליהם לכאןרה, אין סיכוי שאהיה איתם בזוגיות, הם בדיוק הפוך ממה שמתאים לי, ולכן אני נמשכת לאש. את היום בזוגיות? או עדיין גרושה?

מה שכתבת זה בדיוק המחשבות שהיו לי, הייתי באשליה שאני בשליטה, והם לא מתאימים, וזה רק לריגושים. היום אני בזוגיות מאושרת.

בזוגיות מאושרת שהתחילה כיחסים פתוחים שלא עשו לנו טוב, ואז החלטנו שאין יותר יחסים פתוחים.

מה הפריע לך בזוגיות הראשונה אם אפשר לשאול? את לא חייבת לענות. פשוט רוצה להבין מה זה זוגיות לא מאושרת. כי אני באמת מאמינה שבעלי ואני ממש מתאימים :/ מקווה שלא עובדת על עצמי

הייתי בטוחה ששום דבר משמעותי לא הפריע לי, היה לי מאוד נוח בזוגיות אז, הייתי בטוחה עד הרגע האחרון שאני אוהבת אותו (הוא היה בן אדם טוב, עזר, תמך תמיד). פשוט בסוף הבנתי שנגמרה האהבה, נגמרה הזוגיות, הפכנו לשותפים, והחיים האלה לא בשבילי.

המבנה הפסיכולוגי של האישה פחות בנוי לרעיון הזה. אנחנו נוטות לחפש רגש ולא חוויה מינית ולכן מערכת יחסים פתוחה יכולה ממש בקלות להוביל לכך שאת תפתחי רגשות למישהו אחר והזוגיות עם בעלך תיפגע.. תשקלי בכובד ראש אם את מוכנה לקחת את הסיכון שהנישואים שלך יפגעו. בעלך גם אמר בתאוריה שהוא מוכן למענך לזה אבל כשזה יהפוך למציאות לא בטוח איך הוא יגיב לרעיון.

זאת באמת שאלה טובה - אם את עובדת על עצמך או לא... אנחנו הרבה פעמים משקרים לעצמנו כי לקבל את המציאות כפי שהיא הרבה יותר כואב.

ילנה אבל מי לא מבטיח שתיגמר לך האהבה גם עם הנוכחי? אני אישית חושבת על עצמי שיש לי את כל התנאים לזוגיות מוצלחת, יש התאמה, יש תקשורת, יש משיכה ויש רצון הדדי שזה יצליח. אני באמת חושבת שאני המתוסבכת ובכל זוגיות שאהיה בה אמצא את הבעיות.

ואגב... אתן לא חושבת שאפשר להיות בקשר עם מישהו קצר ורגשי רק לשם ההרפתקה? למה זה חייב להיות תמיד דיל ברייקר- שהורס נישואין?

כי זה הטבע האנושי. בפעילות מינית המוח הנשי מפריש הורמונים שגורמים להיקשרות. בין אם את רוצה ובין אם לא את מתחילה להתחבר לבן אדם איתו את שוכבת במיוחד אם זה לאורך זמן ולא משהו חד פעמי. יצירת קשר עם אדם חדש בתחום הרומנטי משחררת כל-כך הרבה הורמונים של היקשרות/אהבה (אוקסיטוצין) ואדרנלין וכו' שגם אם את באה לנושא בתוכנית מגובשת אני רוצה x,y לא בטוח בכלל שהכל ילך לפי מה שתכננת. פשוט את צריכה לדעת איזה סיכון את לוקחת..

אוף אוף כן זה הפחד הכי גדול ואיום ונורא שלי. לאבד שליטה

חחחחח אנונימית את אבודה את מנסה למצוא תשובות אצל אנשים אחרים אבל זה לגמרי אינדיבידואלי את לא צריכה לשכנע אותנו אם זה טוב או לא זה שלך ושל בעלך ואני מאחלת לכם הרבה בהצלחה ושתמצאו את הפתרון הכי טוב בשבילכם

אני באמת אבודה... אני בדכאון של ממש. ואני דווקא לא בטוחה שזה אינדיבידואלי ותלוי זוג. אם זה מזיק אז זה מזיק באופן גורף, אם זה מועיל אז גם באופן גורף. בסופו של דבר כולנו כולנו עשויים מאותו חומר. לכן אני חוקרת את הדבר לראות אם זה בכלל פתרון ריאלי או שזו צרה צרורה.

אם את בדיכאון ואת מחפשת את הריגוש הזה בתור מענה זאת לא הדרך. תנסי לפנות לגורם מקצועי כרגע עם הקורונה יש דרך הקופה להבנתי אפילו ללא עלות בכלל. (אני סטודנטית לפסיכולוגיה) דיכאון זה משהו שמשפיע על כל התחומים בחיים שלנו יכול מאוד להיות שכל החיפוש הזה אחר עניין בתחום הזה נובע מהדיכאון שאת נמצאת בו ולא מהווה באמת את הגורם לדיכאון אלא מעין ניסיון שלך לעורר את עצמך.

אף אחד לא יכול להבטיח שלא תיגמר האהבה בזוגיות הנוכחית. אך זה לא קשור לשאלתך. בזוגיות הקודמת המשבר שהיה לי, חיפוש ריגושים והמחשבות והספקות שהיו בנושא פשוט היוו ״אבנים דרך״ בדרך לגירושין. אני לא אומרת שזה בדיוק מה שיש אצלך. אבל חשוב שתביני מה את באמת מרגישה, מה את רוצה, תיהי כנה עם עצמך, המשבר לא מתחיל סתם, יכול להיות שהוא בכלל קשור למשהו אחר... חבל שאין לך אופציה לעזרה חיצונית - זה יכול לעזור ולהכווין אותך.

נישואים פתוחים צריכים לבוא ממקום אחר. לא מתוך משבר.

אנונימית אני עם בעלי כבר 10 שנים, לפני 4 שנים בערך הרגשתי מה שאת מרגישה והייתי להוטה למצוא ריגוש חדש ולא העזתי ללכת על נישואים פתוחים בדייק מהסיבות ההגיוניות שבנות רשמו כאן, בסוף יצא לי לבגוד בבעלי פעמיים שלוש..זה ענה לי על מה שאני רציתי ומיצתי את העיניין והתאהבתי בבעלי מחדש והבנתי כמה הוא טוב בשבילי, ולי אישית הבגידה עשתה רק טוב ועד היום אני מטורפת על בעלי, אבל ראית גם את מה ש-ילנה- רשמה שלה אישית זה גרם לעזוב, לכן זה אינבידואלי, אף אחד לא יכול ליעץ לך מה לעשות, אבל מה שלא תבחרי תעשי את זה בזהירות גדולה ובחוכמה גדולה כי משברים עוברים, ותזהרי לא להפסיד דברים חשובים בדרך!

הופ בגדת עם בחור אחד אן עם כמה? ולא נקשרת אליו? לא היה קשה לך לנתק את הקשר? בעלך יודע על הבגידה?

עם 2 שעבדתי איתם, עם אחד הייתי פעם אחת וממש לא נהנתי, סתם אחד שדיבר מלא ועשה פחות...חח ועם אחד אחר הייתי פעמים ואני חייבת להגיד שכן נקשרתי וממש רציתי להמשיך כי הוא עניין אותי מעבר לסקס, ואז הוא חשש כי אני נשואה והוא העיף אותי ואז החלטתי לנסות להציל את הנישואים שלי, וזה צ'יק צ'ק עבד ממש טוב והערכתי פתאום את בעלי בטרוף וממש חזרתי להיות נמסה ממנו...חח ואז אותו בחור שכן נמשכתי אליו גם רגשית ניסה ליצור איתי קשר שוב ודיברתי איתו טיפה

והרגשתי שפשוט הוא לא מעניין אותי בכלל ממש כלום, אז העפתי אותו ואמרתי לו שאני מקום אחר ובזה זה נגמר

הופ אני רואה את התגובה שלך וישר עולה לי הלפ עכשיו

בעלי לא יודע ואני לא חושבת שהוא יאמין גם אם הוא ישמע ממשהוא, כי הוא רואה כמה אני שרופה עליו, וגם אני לא חושבת לספר לו, כי לא עשיתי את זה מרוע, אלא מתוך משבר עמוק ומי שלא חווה לא יכול לשפוט, לא סתם הייתי חרמנית וזהוא.. אז מזה זה יעזור לי לצער אותו ולאמלל אותו?..

חחחח טל 'הלפ' נמצאת בכל מקום

חחח איפה את התייאשת מהפוסט מיונז? אני פיפי

חחח האמת שנירדמתי קצת אני נרדמת וקמה...עד שאני ארדם סופית..

Hope ואין לך מצפון?

יש לי, אבל אני מנחמת את עצמי שלא עשיתי את זה מרוע או מרצון לפגוע בו, הייתי יכולה להתגרש ממנו ולעשות את זה והייתי מתחרטת עוד יותר, ובגלל שעברתי את זה אני מאמינה שכשיש בגידה צריך לבדוק לעומק מה היו הסיבות טוב טוב ולפעמים אםשר להמשיל הלאה ולהתגבר על זה

אבל אני ממש לא מעודדת לבגוד, זאת לא הייתה איזו דרך שתיכננתי מראש, הייתי במצב שפשוט לא היה אכפת לי מכלום, ואפילו לא פחדתי מבעלי, אמרתי שאם הוא יתפוס אז לא אכפת לי כי הרגשתי שהנישואים שלי נגמרו מכל מני מבחינות, אבל שראיתי מה יש בחוץ זה גרם לי לחזור אליו בריצה, אבל זה מה שקרה לי.. לא מומלץ לאחרות..

ברור שלא מרוע.. אבל עדיין את לא מרגישה צורך לספר? כי את בעצם משקרת לעצמך לא יודעת זו דעתי ישר רואים עליי שאני מסתירה משהו

נגה, למה את חושבת שהופ משקרת לעצמה? איך הצורך לספר קשור לאפשרות שהיא משקרת לעצמה?

בגידה הכוונה. היא שומרת את זה לעצמה אני לא הייתי מסוגלת

מבינה את הצד שלך, מין הסתם שכל אחד ירגיש עם זה משהוא אחר, אני לא מרגישה שאני משקרת לעצמי כי אני יודעת ומודעת בדיוק למה שעשיתי, אבל אני יודעת שזה לא רלוונטי לחיים שלי היום ואין לי שום רגש לזה או געגוע אז למה להוציא שדים מהקבר? ושדים מפחידים...

לא יודעת כנראה שכל אחת חושבת ומרגישה אחרת...