מישהי שגרה רחוק משני הצדדים? מרגישה לבד גרים רחוק רק הוא ואני בבית קטן מכירה פה ושם אנשים עובדת אבל הכל נשאר סביב העבודה ממש קשה לי. עצות איך מתמודדים?

אומנם גרה קרוב לחמותי אבל ממש מרגישה רחוק.. העצה הכי טובה שלי היא תחייכי , מוזיקה טובה ומדי פעם גיחה להורים לפינוק .. עם הזמן הכול ישתנה תתרגלי תרכשי חברות מעב רלכך נסי לנצא איזה תחביב שמענין אותך שימלא את היום שלך ספורט , סריגה ,תפירה ,נגינה ,ציור בהצלחה

גרה רחוק מהמשפחה שלי ,אמא שלו מגיעה אולי פעם בשבועיים לכמה שעות .משהחלד נולד לא היתה לא עזרה בכלל אבל התרגלתי להיות רוב הזמן לבד כי בעלי עובד ,לפעמים באות חברות יש ימים שאני מאבדת את זה .אבל סהכ כיף לי תחפשי לך לעשות דברים מעניינים

אני לא בן אדם שמתחבר מהר לאנשים, וממש בוחרת את החברות שלי. בקשר עם שכנות אבל כולן פה עם ילדים וזה מרגיש ממש אחרת.. מנסה לפתח תחומי עניין, אמשיך. כרגע מרגיש לי כמעט בילתי אפשרי נפשית בלי קשרים טובים עם אנשים, גם הקורונה תורמת לזה לא מעט.. אני מאד אוהבת את המקום שאני גרה בו, ואת האיזור, אבל ממש קשה לי.. לבעלי יש פה חברים מהצבא והחברות שלי יחסית רחוקות. "נפגשות" בעיקר בזום. יודעת שמעבר דירה יהיה צעד משמעותי כי נאלץ לעזוב גם דברים טובים בדרך.. אבל החוסר המשפחתי מוריד לי את כל הבטחון.. מרגיש שחברתית אני מתנוונת. אממה, מסתבר שלכל השכנים שכנות יש פה משפחה. ממש לכולם.