אני חושבת שיש לי דיכאון אחרי לידה סליחה מראש עם זה ארוך פשוט חייבת לפרוק אני כבר לא יודעת מה קורה לי כולי בסערת רגשות בוכה בלי סוף למה? ככה מהמון סיבות... לפני שלושה שבועות ילדתי לידה קיסרית ( מונח עכוז לא רצתה להסתובב גם אחרי נסיון היפוך) בהתחלה בבית חולים הייתי בהיי מאושרת מתאוששת שהגענו הביתה הכול התחיל הרגשתי שלא רואים אותי שאני שקופה שכולי כאבים אבל האנשים שסובבים אותי רואים רק את הילדה (למי היא דומא מה היא לובשת ...) נכון זה משתפר מיום ליום אני לומדת לאהוב אותה ובמקום להתפלל שהיא תירדם(היא סובלת מגזים) מחכה כבר שהיא תקום כי אני מתגעגעת אבל קשה לי קשה לי שאף אחד לא רואה מה אני עוברת את הקושי בלילות שהיא לא נירדמת כי כואב לה כי מציק לה שלא תבינו אותי לא נכון היא הילדה הכיייי מושלמת שיש גם ששכואב לה הוא סובלת בשקט רק מתפתלת מכאב ואיך אני אמורה לנוח/לישון/לנמנם שאני שומעת כמה כואב לה ובעלי באמת שמשתדל להיות שם בשבילי אבל זה עדין לא מספיק אני לא מאמינה שאני אומרת. את זה אבל אני מתגעגעת ליחסים שלנו לפני שהיא הגיע אני לא ישנה לא אוכלת כמו שצריך( הפרעות אכילה מגיל צעיר אחרי שבוע כבר חזרתי למשקל כמו לפני ההריון *) מרגישה שאני עדין "אוהבת" את בעלי יותר מהילדה כאילו מקנאה שהוא נותן לה יותר יחס ממני שיותר אכפת לו ממנה שאותי הוא כבר לא רואה דיברתי איתו על זה הוא לא ממש יודע איך להתמודד(ככה ניראלי בכול אופן) אבל הוא משתדל להראות לי יחס אחרי. שדיברנו ( כול פעם שהוא יוצא הוא נותן לה נשיקה וגם לי וכו..) למה זה לא מספיק לי האם זה דיכאון האם זה יעבור לי.... יש לי מצפון שאני עדיין אוהבת אותו יותר ממנה...

מאמי זה בסדר זה נקרא דכדוך וטןב שאת מןדעת לעצמך..המון בנות חוות את זה וזה נורמלי..דכדוך אופייני בשבועות בודדים אחרי לידה ובוכים המון..הייתי בוכה לבן שלי לתוך הבקבוק ממש והתרפצויות בכי בלי סיבה...הרגשתי שקופה לחלוטין אבל שתפתי את בעלי בכל מה שאני מרגישה שיתיייחס אליי ןיתן לי את הצומי שאני רןצה..הרבה אומרים לא לשכוח את היולדת כי היא אחרי פירוק הגוף והנפש וזה נכון..דכאון אחרי לידה זה כשלא מביעים עניין בילד אבל את כן מביעה עניין ..ויש משהו טבעי בהרגשה שלך..גם אני מתגעגעת ליחסים שלנו לפני כי זה היה רק אני והוא וצריך פשוט להתרגל למצב הקיים..הריון הריון ןהריון הכל טוב ויפה אבל זה לא מכין אותך ופתאום יש בנאדם חדש פה..שנכנס לך גם לזוגיות..אז לאט לאט מתרגלים הכל בסדר! פשןט תשתפי את בעלך שירעיף עלייך המון אהבה ומחמאות ושישאל בשלומך כל הזמן..תגידי לו שאת צריכה את זה! וטוב שאת מודעת לעצמך, אם את רואה שזה לא משתפר תפני לעזרה ותעזרי לעצמך..זה לא בושה.. לי עבר בערך אחרי חןדש הדכדוך הזה וההרגשה ממש השתפרה בזכוות בעלי והמשפחה...בכי ורגישות יש להרבה זמן חחחח אבל הדכגוך חולף..בשורות טובות יקרה

ממש נכון מה שמותקית אמרה, אבל אם את רוצה לדעת על בטוח או שאת רוצה עזרה, אחיות טיפת חלב, מקבלות גם בנושא הזה ויש להן כלים כדי לטפל בזה. תרגישי טוב, והמשך התאוששות קלה יותר

תודה אהובות כיף. לדעת שאני נורמלית

היי יקרה, נשמע מטלטל ובלתי נשלט.. באמת לא קל להתרגל לשינוי ונשמע שבעלך מקסים ומשתדל. בנוסף להשתדלות שלו אולי גם את יכולה לאפשר לעצמך לעשות דברים שאת אוהבת ולצאת להתאוורר עם חברה, טיפוח וכו'? טוב שאת עם יד על הדופק בנוגע לעצמך. בייבי בלוז אמור להימשך עד שבועיים אחרי לידה. מעבר לכך חשוב גם לקבל עזרה מקצועית

אני איתך ואת בסדר גמור אמא נפלאה ואנושית

אהובה.. רק להגיד לך לגיטימי לגמרי ולפי הסיפור שלך יש לך גבר שעוזר .. אין הרבה גברים כאלה אז זכית כנראה את אישה מדהימה שיש לך בעל עוזר ותומך (אני אם חד הורית בלי אבא בתמונה לצערי כך יצא) תיהיה חזקה אין ברירה כרגע כי זה המצב שולחת לך חיבוק וירטואלי ענק ועוד כמה שנים מהיום את תצחקי על המצב

תודה רבה בנות באמת

יקירה, זה באמת קשה אבל תדעי שזה רגשות ותחושות נורמליות!! הגוף עובר סוג של טראומה ואף אחד לא באמת מתייחס/ שואל/ מתעיין לגבייך. היה ממש ככה אצל הבן שלי שנולד בקיסרי חירום, הוא נולד בשבוע 34 בקיסרי חירום, עברתי סיבוך בניתוח והייתי מאושפזת בערך שבועיים, במקביל התינוק בפגייה. לא הייתי הולכת אליו ממש ככה, אותי 5 דקות ובקושי. אני נמצאת שם בתוך המבנה אבל זה לא עניין אותי בכלל, לא היה שום חיבור ואהבה ממש פחדתי למה זה קורה לי, גם הייתי כאובה מאוד אז לא ייחסתי לזה חשיבות. אבל יכולה להגיד לך שלאט לאט עם הזמן, עם כל ההענקה שלנו זה יבוא מאליו, היום? הוא הילד הכי אהוב שלי, יש לי 2 ב"ה ואני מטורפת עליו עד הגג, אפילו לפעמים כני בוכה למה עשיתי לו ככה שהיה בפגייה, לא באתי אליו, לא הרמתי אותו, נישקתי ממש כלום! אבל זה עבר וכל התחושות הלא נעימות עברו לאהבה אין סופית... בהצלחה יקירה!

בדיוק מה שכתבה מותקית, לאט לאט זה אמור לדעוך אל תדאגי, ובכל זאת כשאת הולכת לטיפת חלב תשתפי את האחות.