לא מסוגלת להביא עוד ילדים 😭 קשה לי. יש לי ילד בן שנתיים וחצי.. ואני כבר בת 30. יש עליי לחץ אדיר להביא ילד נוסף, גם פנימי שלי עצמי וגם של הסביבה. המחשבה על עוד הריון ועוד ילד קשה לי כל כך... לא מסוגלת להתמודד עם זה. לקח לי כל כך הרבה זמן לשקם את הגוף לרדת במשקל, לחזור לקריירה שלי. לא מצליחה לדמיין את הכל שוב, אני ממש בדכאונות מזה. פשוט לא בא לי בכלל בכלל בכלל אבל מרגישה שזו חובה. אני ממש לא רוצה שיהיה לי ילד אחד, אני רואה משפחות עם כמה ילדים וזה נראה לי כיף מבחוץ, אבל מרגישה שאין לי מסוגלות לעשות את זה בעצמי, אבל כל כך מפחדת להתחרט שמאוחר מדי. אני רוצה לפחות שלושה ילדים, בתאוריה, אבל בפועל במציאות אני לא רוצה בכלל לא הריון ולא עוד ילדים. אני נקרעת 😭 מרגישה שיש איזה חלום כזה של משפחה עם שלושה ילדים וכלב שבא לי להגשים, אבל במציאות אני לא יכןלה להתמודד עם זה.

לא חושבת שאת צריכה להתייחס לסביבה שלך תעשי מה שטוב לך באמת. וגיל 30 זה בסדר יש לך עוד כמה שנים טובות

אני מסביבה דתית, כל החברות שלי עם 4-5 כבר. מגיל 18 מביאות ילדים. אני ממש לא רואה את עצמי עם 5 ילדים אבל נורא קשה לי לנתק את הלחץ החיצוני, כמה שלא מנסה זה משפיע עליי....

אני גם דתיה ועם שתי ילדים ולא רואה את עצמי מביאה בשנתיים הקרובות לפחות אני רוצה מנוחה ולא אכפת לי איך אנשים מסתכלים על זה. מי שאומרת לי יאלה תביאי עוד אחד אני אומרת לך תביאי את. אני מגדלת תילדים שלי לא אפחד אחר.

השאלה בת כמה את... 🤷🏼‍♀️. אני לא בגיל לקחת את הזמן כאילו אין מחר

גם לי היה את זה בהרבה יותר קשה.. פשוט עבדתי על עצמי קשה לשנות את המחשבה כי יגיעו ימים שלא נוכל ללדת... ואז זה יהיה מיאש מאוד את אומרת קריירה תקשיבי מי שנשאר איתנו בגיל מאוחר זה רק הילדים ולא שום דבר אחר קחי בחשבון שמתי שתרצי לא תמיד נקלטים... לי לקח כעת שנה וחצי מאז שהוצאתי את ההתקן... תחשבי על זה עוד יש פה הרבה מעלות ...

לא דתייה . אבל יש לי 2 ילדים הפרש של כמעט 6 שנים הבדל בת 27 תכף לא רואה את עצמי בהריון נוסף לפחות לא כרגע רוצה להנות מ 2 הילדים שלי. וכן יש לי גם כלב חחח למה בכלל להקשיב לסביבה הלוחצת ? תעשי מה שטוב לך ולנפש שלך יש לי חברה בת 37 שעדיין מביאה ילדים בכיף שלה גיל לרוב זה רק מספר

עדיף ללדת בגיל 30 ולא 40 מבחינת מליון דברים

גיל זה לא מספר גיל זה סיכון. זה הרבה יותר קשה פיזית

מלי תאמיני לי שהקריירה לא מעניינת אותי בשביל מימוש עצמי וכו׳... אלא נטו לפרנסה. אנחנו צריכים כסף, וזה שוב לקטוע את רצף העבודה (אני עצמאית(

זה באמת לא פשוט צודקת..

מכירה אישה בת קרוב ל 50 שעכשיו הביאה ילד נסוף לפרק ב בחיים . הוא בן שנה

תחשבי אולי על איזו מחליפה טובה זה עבודה קשה מאוד זה לשנות את כל החיים זה ממש לא פשוט

בתור מישהי שהביאה הרגע ילד ראשון בגיל 36.5 בכל כך הרבה קושי כניראה קשה להבין את המחשבה ״לשקם את הגוף״ ״לשקם קריירה״.... קשה לי מאוד במיוחד שהרופאים נתנו לי גג עד גיל 40!!! אבל אין שום מצב שאני אשפוט אין זכות כזאת! כל אחת והדרך שלה... ובתור אחת שרק עכשיו אוחזת את האוצר הכי יקר שכל אחד הצביע עלי שאני לא יכולה להביא ילדים, כי לקח לי כמה שנים טובות... לא משנה מה תחליטי זאת אך ורק החלטה שלך ושל בעלך!! לא משנה מה זה יהיה לא להסתכל בשום אופן על הסביבה כי אך ורק את יודעת מה טוב לך!! ❤️❤️

מסכימה עם אש ואש שמחה בשבילך על האוצר ❤

אבל זה הכי חשוב זה מה שנשאר לנו.. אין לנו שום דבר בחיים מלבד הילדים אגב. תמיד בעבודה אני פוגשת אנשים מבוגרים וכולם אומרים לי אם לא היה לי נכדים אני יכול למות בשקט רק בשבילם יש לי למה לקום..

אני איתך מאוד!!!!!! יש לי 3 ידלין עם הפרש של 6 שנים בין כל אחד ואחד ועכשיו אני בהריון עם הרביעי בת 35. ההפרש הכי קטן שהיה לי זה אהיה הפרש של 2.5 וחצי בה. את צריכה להיות מוכנה לזה את הזאת שצריכה לסחוב וללדת. ( לי אישית יש גם בעיות אחרות כשאני בהריון וביום יום אז כל זה סיוט בשבילי) ממש השבוע היתי בפגישה עם משהי שאמרה לי את חזקה שאת עושה את זה ואת יודעת את ההשלחות ומובן מאוד אם לא הית רוצה להכנס להריון שוב. בעלי רוצה בית עם מלא ילדים!!!! אני תמיד היתי בסדר עם 3 . ואני חושבת שסוףסוך בעלי מבין שכשאני נכנסת להריון זה יותר ויותר הורס אותי.

בסופו של דבר את חיה את החיים שלך ולא הסביבה. לכן, תעשי מה שאת רוצה ולא משנה באיזו סביבה את.

זה בסדר גם אם תביאי ילד שני עוד חמש או שש שנים או ברגע שתרגישי מוכנה גם בגיל 35 זה בסדר להביא ילד!! זה עדיף על להביא ילד בלית ברירה חבל

גם בתוכי יש את הרצון... יש לי חלום על כמה ילדים. אחים זה דבר חשוב בעיניי, להיות ילד יחיד זה לא פשוט. ועדיין קשה לי כל כך לממש את זה.. המחשבה על הריון נוסף מכניסה אותי למרה שחורה

אנונמית צריך לקחת את הזמן ולא לחשוב על זה כל הזמן זה גם לא בריא. אני עברתי מכל לידה ולידה יותר סיוט מהשני ולא סתם יש לי הפרש כזה גדול בין הילדים. הפעם נכנסתי להריון עם הפרש קטן כי אני לא יודעת אם אני אוכל לעשות את זה שוב .

אבל אני מבינה ממך שנכנסת להריון ראשון בגיל מאוד צעיר! זה היתרון שלך. אני ילדתי בגיל 27

ותאמינו לי שההריון יותר מפחיד אותי מהגידול... עם הגידול אני אסתדר. עוד פעם להשמין, עוד פעם הקאות בחילות, עוד פעם להעביר את הגוף כזאת טראומה שיקח לי חודשים אם לא שנים לצאת ממנה. המשקל זה ממש אישיו ענק אצלי, ולקח לי נצח לאהוב את עצמי שוב אחרי הלידה. ושוב אותו לופ עכשיו? 😢

הכנסתי בגיל צעיר את הראשון עם כאב בהריון וסיכון לי ולתינוק. אז אפשר להגיד שהלידה הראשונה שלי אחכ היתה בגיל 27 ואז שוב ערב 5-6 שנים לילד הבא. הגדול שלי בן 13.5 אחכ 7 אחכ 2. אז יש פה כל פעם מחדש לקבל את זה שאני אכנס להריון ומה קורה לי והדיכאון שיש לי כל פעם מחדש והכאב בהריון וגם בלידה. את צריכה להיות בסדר עם עצמך קודם ולא מהסביבה. הכמות פעמים שהיתי מקבלת אנשים שמסתכלים אלי כמו שנפלתי מהירח שיש לי הפרש ככ גדול או שלא היה לי עוד ילד אחרי הראשון( ויש לי גם בעיות להכנס להריון) אבל למדתי שאני צרחכה להיות בן אדם אנושי בשביל להיות האמא הכי טובה שאני יכולה בשביל הילד ולא אחת שתרוץ להביא עוד ילד כשהיא נפשית לא יכולה.

לא חייב שההריון השני יהיה דומה לראשון ולא חייב שתהיה עלייה במשקל כמו בראשון . הריון וילד בכללי זו הקרבה עצמית רבה ! אבל אין אושר גדול מזה אולי תנסי לשחרר את המחשבה על כל המיסביב ותתמקדי ברצונות שלך ? וככה דעתך אולי תשתנה .. בהצלחה ❤

כן אבל את מבינה שחלון הזמנים שלי קצרצר, בגלל הגיל, וזה ממש מאלץ אותי ללכת כנגד הרצון. אין לי את הפריווילגיה עכשיו למשוך כמה שנים לצערי, חייבת לתקתק

את כולה בת 30 ! חברה שלי בת 37 ומתכננת עוד הריונות כל עוד יכולה .. את לא אישה בת 60 .

אהי בת 30 יש לי ילד בן 7 וילד בן 2 זא 5 שנים הפרש.. ואני יכולה להגיד לך שתביאי עוד אחד לא בשבילך... אלא בשביל הילד שכבר יש לך. זה כל כך משמעותי. ולבן שלי זה היה נורא לסר ןעד היום אני רואה איפה בדיוק טעיתי. אני לא אומרת לך תביאי עכשיו כל שנה אבל תביאי לו אח או אחות שלא יגדל לבד. זאת דעתי האישית ומניסיוני הפרטי.

חלון הזמנים שלך ממש לא קצר! הבאתי ילדה ראשונה בגיל 31! יש לך עד גיל 40! (מכירה אפילו שילדו אחרי)

הכי חשוב שתהיה לילדים אמא בריאה ומאושרת לגדל אותם ולא העיקר להביא- להביא ילדים זה קל, הטיפול המסור בהמון אהבה והכלה זה מה שקשה וזה מה שחשוב. זו לא הכמות וזו האיכות.

את קודם כל צריכה לחשוב על עצמך ועל הנפש שלך וזה ממש שטויות הגיל למרות שכל לפי כוחה וגילה והמצב הבריאותי אני מכירה מישהי בת 41 ובהריון חמישי כל ילד מביא איתו את הברכה ואת המתנה וברגע שאת מוכנה לזה נפשית ופיזית זה הכי חשוב הנפש שלנו. וזה לפי דעתי לא קשור לסביבה שלנו ולא חברה שלנו ..

תעשי רק מה שהלב שלך שלם איתו. אף אחד לא חווה את ההריון במקומך/מגדל את הילדים במקומך כדי שיכנסו לך לרחם.. ממש שונאת שעושים את זה תחשבי על עצמך ועל בריאות הנפש שלך

גם אני דיברתי בדיוק כמוך אחרי הילד הראשון, ואחרי כמה זמן קראתח על זה ספרים, ראיתח סרטים ולאט לאט המחסום השתחרר. היום יש לי כמה ילדים חמסה חמסה שיהין בריאים!

היי אנונימית אמנם אני לא דתייה אבל כן מבחירה הפכתי לאמא בגיל מבוגר את הבת הראשונה שלי ילדתי בגיל 36 ועכשיו לקראת גיל 38 אלד את הבת השנייה, ואני ממש לא בטוחה שפה סיימתי. 30 זה צעיר! יכול להיות שדעתך תשתנה עוד שנה שנתיים ואת עדיין תוכלי להביא ילדים. את זאת שמגדלת את ילדייך וחווה את ההריון ואף אחד לא צריך/יכול להיכנס לך לרחם! תנסי להתבונן פנימה ולראות אם ומתי את רוצה יחד נוסף. לגבי העניינים עם השינויים בגוף והמשקל זה באמת מבאס ומשהו שקורה אבל לא בגלל זה לא הייתי מביאה ילדים ואם זה עניין מרכזי את תמיד יכולה להיעזר בגורם מקצועי לפני ובמהלך כדי להקל על עצמך

את לא חייבת כלום לאף אחד. תחכי כמה שנים לא יקרה כלום