היי בנות.. ממש צריכה עידוד .. אני נשואה שנתיים עם ילדה בת 8 חודשים. בעלי חייל בקבע ומשרת רחוק מהבית באזור הדרום, אנחנו גרים באזור המרכז. מאחרי הלידה אני לא כל כך נמשכת אליו.. לא באלי לנשק אותו, אין לי כוח אליו, אנחנו מתווכחים על שטויות ואני פשוט מבואסת מזה.. הוא ריגשי כזה ולא בנאדם של שיחות עומק וכאלה.. וכשאני מתחילה לדבר אז זה מתגלגל לנושאים אחרים ולו אין ממש ראש לזה.. וזה ממש מקשה עליי אני כל השבוע (לפעמים שבועיים) עם הילד לבד, כשהוא בר הוא באמת מרדים, מאכיל ומחתל אבל זה מרגיש לא מספיק. אני אומרת לו כמה שאני מעריכה ומודה לו על זה אבל זה פשוט מרגיש לא מספיק. בנוסף קשה לי להאמין לו ולסמוך עליו. אני מרגישה שהוא פוזל לצדדים לפעמים, שהוא לא מסתכל רק עליי.. אבל כשאני אומרת משהו בנושא הוא ישר אומר שהוא נשבע שהוא אוהב רק אותי ושאני הכי יפה בעיניו.. (היה לנו לפני הנישואים איזה עניין שהוא שבר לי את האמון כמה פעמים ובכל זאת אחרי הכל סלחתי והתחתנו, לא הגד או משהו אבל שבר לי את הלב.) מרגיש לי שאנחנו לא הכי קרובים, שאנחנו מבזבזים את הזמן ביחד ולא עושים עם עצמנו משהו... התחלנו לקרוא שמירת הלשון(הלכות לשון הרע) ואמרנו שכל יום נקפיד ונקרא וזה יהיה זמן איכות. מפה לשם כבר שבוע וחצי פספסנו אחרי שהקפדנו שבוע והוא לא אומר כלום. אני מתוסכלת, מבואסת, מרגישה לבד הרבה פעמים ובאמת עצובה. בבקשה תעזרו לי איך לשפר את הזוגיות, אני ממש מרגישה רע

תנסי יותר ליזום אולי תצאו קצת תיראו דברין מצחיקים ביחד תעשו איזה ערב ארוחה משו ותנסי לדבר איתו לשאול

נשמע שיש לכם בעיות ממש עמוקות. כל הקטע של האמון זה לא דבר שנבנה רק מלבלות יחד. מאמינה שהתורה כן ממש תחזק אותו ואתם אלופים על שמירת הלשון.. ממליצה אולי לנסות לפנות ליועץ זוגי.. בגלל הקטע של האמון.

אנחנו רוצים ללכת ליועץ זוגי אבל לא מכירים באזור... מחפשים מישהו דתי.. העניין הוא שדיברנו על הדברין האלה.. אני כן רואה שיפור אבל מבחינתו הוא לא עם מוטיבציה ממש

כמה שזה קשה ואין לו כוח לזה אין ברירה, חייבים לשבת, לדבר פתוח ומכל הלב, לא ליפות את הדברים. וגם אם השיחה הולכת לכיוון אחר תמיד לחזור לנקודות החשובות ולא לסיים את השיחה כל עוד לא הגעתם להסכמות. אם ביני לבין בעלי יש משהוא לא סגור לא עוזבים כל עוד לא הגענו להסכמה/ הבנה איך ממשיכים מכאן, לא משנה מה השעה ומה יש לנו לעשות חוץ מזה. זוגיות זה משהוא שחייבים לתחזק, לעבוד עליו כל הזמן. תעשי חיפוש בגוגל, בטוחה שתמצאי הרבה מטפלים דתיים גם שיוכלו לעזור לכם. חשוב מאוד להקפיד בדברים האלה, אחרת דברים מתמסמים. בהצלחה

אם הוא גרם לך לאבד את האימון בו זה יהיה לך מאוד קשה להתקדם ככה , השאלה אם תוכלי לעשות ריסטארט ולתת לזה באמת הזדמנות ? אחרת טיפול זוגי לא יעזור

ובכל זאת אם את רוצה יש לי יועץ זוגי ממליצה עליו, מאיזה איזור את?

מזדהה איתך לגמרי. הלוואי שהיתה לי עצה טובה.

מאוהבת בילד שלי- אנחנו מאזור נתיבות

רשמת מרכז לפניכן אין לי מנתיבות

וואי צודקת... לא ציינתי- אנחנו במעבר דירה ועוברים לנתיבות כרגע אנחנו במרכז ואני לא רוצה להתחיל עם מטפל אחד ואז לעבור לאחר.. בעייתי..

זה נשמע שאת מרגישה שאת מרגישה שהור מיותר כאילו את לא צריכה אותו כי לרוב את לבד. אין מה לעשות כשהבעל בקבע זה סוג אחר של קשר.. הייתי הולכת לכמה פגישות יעוץ ואולי בקבוצה של נשות קבע וכל מיני כאלה

אם אתם עוברים לאיזור הדרום אולי תיהיי לו אפשרות לחזור כל יום הבייתה לא?

לא... ממש התחננו ולא מאשרים לו... ניסינו הכל ..

מזה התחננו לא הבנתי ? הוא בקבע יש לו אפשרות לדרוש מהם אם לא מתאים להם שיעזוב אם כל הכבוד הוא אבא שהילד שלו צריך אותו, לא חסר עבודות ,וגם לך יהיה יותר טוב .

הוא חתום לשנתיים.. נשארה עוד שנה.. הוא דרש מה שמגיע לו אבל הוא בגדוד ולכם התנאים הרבה יותר בעייתיים