אוף אני ממש עצובה :( ממש תקופה שקשה לי בה.. אני ב"ה בהריון שלישי ויש לי שני ילדים מקסימים ומתוקים תודה להשם באמת! אבל ממש קשה לי מבחינה רגשית, הילדים בני 4 ושנתיים ולא הולכים לגן ומרגישה שאין לי כח לכלום. הייתי עושה להם דברים כל כך כייפים והיינו נוסעים כמה פעמים בשבוע וממש כמו קייטנה כל יום והם גם ממש זרחו! ומאז הקורונה וההריון ממש קשה לי לצאת איתם להיות עם מסכה הרבה שעות ועכשיו גם אין לאן לצאת למוזיאונים וכאלה וכן יש לנו גינה ב"ה אבל הבכור שלי, ממש מרגישה שהוא ברגרסיה לגבי הכל!! וזה ממש קשה לי לראות אותו סובל ככה.. אני אפילו לא יודעת מה בדיוק קשה לו כי קשה לו להגיד לי ולהסביר לי, אבל הוא נדבק אליי גם לשירותים ולכל מקום ותבינו שאני איתו 24/7 אין לי לאן ללכת ביומיום, וזה מעולם לא היה ככה :( ממש מרגישה שאני לא מלמדת אותם כלום והם משחקים עם עצמם הרבה כן עושה להם כיף וכן מטיילים אבל ממש לא כמו פעם והכוחות שלי ממש ירודים אין לי כח לרוץ איתם ולטפס אז בגן שעשועים אני לידם אבל פעם הייתי משחקת איתם למעלה ומתגלשים ביחד והכל ביחד וטיולים... ואנחנו עוברים דירה עוד חודשיים לכן אין לי מה להכניס אותם לגן עכשיו וגם בכלל לא מצאתי להם גן בעיר החדשה ואני בלחץ מזה כי זה פעם ראשונה ואני גם לפני עוד לידה..ת.. הכל ביחד ואני רק בא לי לבכות לא יודעת איך לפתור את זה :(

היי, נראה לי שאת ממש קשה עם עצמך, את בהריון, עוברת דירה, קורונה, ילדים בבית, ברוך ה' נשמע שאת מתפקדת מעולה. אל תשווי את עצמך לתקופה רגילה. הכל לא רגיל אצלך. יש לי הרגשה שאת אמא מעולה :-) אל תתעצבי

תודה.... קשה לי ממש לחשוב על מה שהם מפסידים שהם איתי ורק רוצה שמישהו ייקח אותם לעשות להם כיף ומעציב אותי שזו לא אני

זה מעולה אם בעל/אמא/אחות/בייביסיטר ייקחו אותם לעשות כיף, תהני מזה! תחשבי על עצמך, תנוחי בשבילך קודם והם כבר ירגישו שאת שמחה :-) מאחלת לך בריאות וכוח

נכון, זה כמעט ולא קורה... תודה רבה!