לא האמנתי שזה יקרה לי... שבוע אחרי לידה ראשונה (טראומטית שהסתיימה בקיסרי..) החלמה - אחת הקשות שיש. לא הצלחתי להחזיק את התינוק שלי עד הברית.. ובעל מקסים אוהב ותומך שלא זז ממני בבית חולים ובניתוח.. ואז הכל התהפך.. הוא התחיל לתפוס בעלות על הילד (כי אני לא יכולתי לתפקד במשך כמה ימים טובים).. לא נותן לי אותו (!!!), דוחף לי את ההורים שלו בגרון שיבואו כל יום ואני עדיין בהחלמה קשה מאוד והתאוששות. אני מבקשת ממנו זמן להחלים והוא רב איתי ומתווכח שזה נכד ראשון וההורים שלו רוצים להיות מעורבים.. אני כרגע אצל אמא שלי עם הבייבי, בעלי החליט שהוא רוצה לפרק את החבילה (כשעד לפני 3 ימים הוא שאל אותי מתי שוב אפשר להכנס להריון ואיזה יהלום אני רוצה מתנה ללידה..) פתאום הפך להיות בנאדם שאני לא מכירה.. מה קורה פה ? נכנסו לסחרחורת.. אני קוראת פה סיפורים על בעלים כאלה שלא תומכים ולא רואים את טובתה של נשותיהם והנה קרה לי בדיוק אותו דבר.. מה יקרה עכשיו ? אני עם תינוק בן שבוע.. במצב של פרידה ..לוקחים לי אותו ???

הזוי סיפור הזוי... למה שפתאום אחרי שבוע ירצה להתגרש אם הכל היה טוב ויפה והוא עזר לך ותמך בך בלידה ? בגלל ההורים שלו..? שלא נעים לך שהם מגיעים? אין מה לעשות תביני גם אותם אם זה היה ההפך? שהוא היה מתעצבן שההורים שלך מגיעים, אני מבינה שקשה לך ואת אחרי לידה וזה לא נוח לראות אנשים ואת כאובה תנוחי ותני להם לראות אותו הם ם נרגשים מאוד.. ולגבי בעלך תנסי להבין מה קרה שהוא נפגע כל כך

תמר אני לא מסכימה עם להבין את ההורים. יש גבול כמה אפשר להתנחל הבחורה אחרי תשעה חודשים ממילא לא קלים ואחרי ניתוח עם החלמה קשה.. המינימום זה לתת לה את הספייס ולכבד אותה. אהובה נשמע שהוא ממש יצא מפרופורציה אולי אלו דברים שנאמרים מתוך לחץ כי הרי זה לא תירוץ לפרק את החבילה בגלל שאת רוצה שימעיטו בביקורים שלהם. יכול להיות שמכניסים לו דברים לראש? משהו פה לא הגיוני בכלל בסיפור.

כמה זמן אתם נשואים?

אך אחד לא יקח לך את התינוק שלך יקירה מקומו איתך תמיד ❤️😘

נשמע שהוא קצת over reacting! יש מצב שאפילו חווה דיכדוך אחרי לידה(גם גברים חווים אותם) וגם דיכאון אחרי לידה לפעמים. זו תופעה קיימת. לבקש עזרה מקצועית. עבור שניכם בעצם. זו לא סיבה לפרק חבילה כמובן. לפחות לא מהסיבות שרשמת. ואת התינוק אף אחד לא ייקח ממך גם אם חס וחלילה תתגרשו.

את צודקת למה שתרצי אנשים בבית שלך אחרי ניתוח ולידה טראומטית וכל ההרמונים אחרי לידה שיבין אותך 🤦🏼‍♀️ אבל אולי הוא חווה איזה משהו מה שלוחה אמרה כי זה ממש מוזר כל מה שקרה איך השתנה ככה זה קצת קיצוני

יוצאים ממנו צדדים שאני לא מכירה... הוא ממש חצוף ואגרסיבי.. הסיבה שהוא התפלפ זה בגלל ההורים (אמא שלו ) שמעורבת לנו בחיים בצורה גסה. עכשיו שילדתי הם מתנהגים כאילו אני איזו פרה שילדה להם את עגל הזהב ולוקחים עליו בעלות. היא אמרה לו שהילד הוא חצי שלו ויש לו זכויות עליו.. מאז הוא מתנהג מולי באגרסיביות, לוקח את התינוק והולך איתו לחדר אחר והבייבי בוכה , הוא לא נותן לי להתקרב. לא מבין את מקומו בכלל... וכל הקטע הכי דפוק ! זה שאנחנו אצל ההורים שלי ! והם רואים את כל ההתנהגויות האלה...ממש חצוף. אמר שרוצה להתגרש והסתגר בחדר פה של אחי, אחי היה צריך לישון על הספה ההורים שלי רואים הכל ואני לא יודעת איפה לקבור את עצמי

דיכאון אחרי לידה לגברים זה נשמע כמו משהו שאולי קרה,.. אני לא מכירה אותו ככה בכלל

כשאתם גרים אצל ההורים שלך הגיוני שהוא ירצה להרגיש שגם ההורים שלו חלק כי זה לא הטריטוריה שלו.. יש אופציה לא להיות אצל ההורים שלך? יש אופציה כן לקבל את העזרה של ההורים שלו? אני בטוחה שזה מגיע מרצון להרגיש שווה אליך ולא פחות ממך כי את האמא והילד זקוק לך ולאבא בדרך כלל יותר קשה להתחבר לילד נפשית (אין לו אינסטינקט אימהי כמו שלך יש) והזמן שאתם עם הילד צריך להיות זמן משותף לא או שהוא איתו או שאת איתו.. תנסו ליצור מצבים שאתם יחד עם הילד הוא צריך את שניכם עכשיו

מה הוא אומר על זה? דיברת איתו על זה? הוא גם לא הולך לעבוד?

דיכאון אחרי לידה קיים גם אצל גברים, את בתקופה מאתגרת, מציעה לך לשוחח איתו בארבע עיניים ולהסביר לו בדיוק את מה שכתבת פה בפוסט! מאחלת לכם המון הצלחה

הוא הולך לעבודה. ובוודאי שדיברתי איתו .. הוא משנן מנטרה שהילד הוא 50% שלו ויש לו זכות לעשות מה שהוא רוצה. הוא מערער על התפקיד שלי כאמא ומתנהג בתוקפנות. לא יודעת מה לעשות.. כרגע מתבצר בבית של ההורים שלי ולא יוצא מהחדר

אולי להגיד לו ״ברור שהילד הוא גם שלך !! אנחנו אבל צריכים לקבל יחד החלטות משותפות למענו ולא להיות מפולגים. זה גם לא בריא לילד כשדברים מתנהלים כך. וגם חשןב שתתן גם לי תחושה טובה ותומכת. אני בשלבי החלמה, תנסה לחשוב כמה לי קשה נפשית שאני לא יכולה לטפל בו בעצמי כשאני אמא שלו. בוא נקבל החלטות ביחד נמצא להכל פיתרון״ הלוואי וזה יעזור💜💜💜

קיצר נשמע שאמא שלו מדברת מגרונו. שיתאפס, תעשו שיחה טובה. ואם הוא הולך כעיוור אחרי אמא שלו - זו הבעיה הכי קשה חמות זה קשוח, אבל השאלה איך הבעל מתנהג...

מבינה אותך מאוד. זה כואב לשמוע שאת צריכה להתמודד עם עוד דברים חוץ מהעובדה שאת אמא לראשונה ואחרי תקופה פיזית ונפשית לא פשוטה. אני במקומך לא מייחסת לזה חשיבות כמה שזה קשה. גם אצלי חמתי עשתה לי סצנות קנאה ואפילו בעלי אמר לי כמה ימים אחרי הלידה "תביני אותה" כשעשתה לי קטעים הזויים. זה יעבור, את תתחזקי והסביבה לאט לאט תבין את מקומה. זה קשה מאוד אבל לפעמים את צריכה להיות חזקה בשביל עצמך גם אם מה שציפית לא קורה. גם לי לקח זמן להבין את הצדדים הפחות טובים של בעלי ושל המשפחה שלו ולעשות מה שטוב לי. זה מתעצם אחרי לידה כשהרוצנות של כל אחד מנוגדים. יהיה טוב תחלימי ואל תייחסי לזה חשיבות עד כמה שניתן .

ואון איזה קשה. תקשיבי נשמע שהןא צריך שתרגיעי אותו. תגידי לו בטח שהוא שלך! בדיוק כמו שהוא שלי. נגדל אותו יחד בנחת. מה שנסכים בנינו. אני רואה איך אתה מטפל בו והוא חשוב לך אבל אם אתה רואה את טובתו הוא צריך אותנו את אבא ואמא שלו. וכל מיני משפטים כאלו. נשמע שמכניסים לו לראש שאת תקחי לו את הילד..