בזמן האחרון אני קולטת את כל הטעויות שעשיתי בקשר עם בעלי. לא יודעת מה פתאום קבלתי שכל, אבל זה ממש מכה בי גורם לי להרגיש רע, אני בוכה מלא בימים האחרונים, סתם ככה באמצע היום. למשל שעברתי בתחילת הנישואין לגור אצל חמתי ביחידת דיור ממש לא נוחה, שחשבתי שהמשפחה שלו היא כמוני , שעזרתי ונתתי מעצמי יותר מידי, שלא התחשבתי ברצונות שלי ובאתי תמיד לקראת בעלי, שאחרי הלידה התביישתי לבקש התחשבות, שלא עניתי לחמתי כשהגזימה.. זה גורם לי מועקה! מרגישה תמימה וחסרת נסיון. לא מצליחה לשחרר את המועקה הזאת ומרגישה שהיחסים שלנו יכלו להיות עם פחות קשיים אם הייתי פחות טובה מידי, וקצת יותר מתחשבת ברצונות שלי.

מבינה אותך כל כךךךךך😣

ניסית לדבר על זה עם בעלך עכשיו? אולי הוא לא ידע שאת מרגישה ככה..ועוד אפשר לשנות דברים.

אן מה לשנות, זה יותר לראות את כל הטעויות שעשיתי, לתקן אותם ואז להבין שטעיתי. מתהלכת עם תחושה קשה שאני פשוט תמימה שלא עומדת על שלה וזה כדי שיהיה טוב לקשר, וכל הקטע שזה ממש לא עושה טוב לקשר ... זה לא שיש משהוא שאני יכולה לתקן בינינו..

נגיד גרתי בעיר של בעלי, סבלתי מאוד רחוקה ממשפחה והכל, סבלתי שנה פלוס ואז הבנתי שאני עושה טעות. עברתי לעיר של המשפחה שלי ועכשיו הכל מכה בי. כל הקשיים שהיו לי אחרי הלידה, שהייתי לבד , שספגתי יחס דוחה מחמתי. וזה לא שלא ראיתי שזה הולך להיות ככה פשוט התחשבתי בבעלי שיהיה קרוב למשפחה שלו וקצת יותר קרוב לעבודה.. אבל אפה אני בכל הסיפור? שאלה טובה...

מאמי תקשיבי את בסדר גמור!!! כל אחת עוברת את החיים והחוויות שלה ואין אחת שעושה הכל "מושלם" (שאין כמובן דבר כזה) קודם כל אשתף אותך שהיו לי תחושות דומות לאלו שכתבת סביב ההריון והלידה והכל היה נראה הכי נוראי והכי גדול שיש! שנית, כל עוד הנר דולק אפשר לתקן תחשבי איך היית רוצה לפעול ומה היית רוצנ לשנות בעצמך ומה את לא יכולה לשנות (נגיד את האופי של חמותך) ופשוט לקבל את זה כמו שזה אבל כן לשנוצ את עצמך בהתאם למשל זה בסדר שעברת לגור אצל חמותך אבל המחשבה שהם יהיו כמוך היא מחשבה מאכזבת אז למשל תחשבי בנושא הזה מה באמת הרצונות שלך ותבקשי אותם ישירות או דרך בעלך זה כן מעלה גדולה להיות טובה ומתחשבת באחרים עכשיו תראי שאת גם טובה ומתחשבת בעצמך ותראי שברגע שתראי את עצמך כמישהי שצריך להתחשב בה ולהעריל אותה יהיה לך יותר קל עם עצמך ובהמשך עם הסובבים אותך

בקשר ללהיות נחמדה ולא לענות בגסות אני חושבת שזו מעלה!! החכמה היא להבין שהצד השני הוא זה שמדבר מליבו ולא מליבך אם חמותי אומרת לי שצריך שהילדים יעשו משהו שהם לא אני מחייכת ומהנהנת ובלב יודעת שאני עושה הכי טוב!! אני לא אענה לה בגסות אבל חשוב שארגיש שלמה עם עצמי עם הדרך שלי כדי שזה לא ישפיע עליי ויהרוס לי את המצברוח (וזה קרה לי והרבה)

מה הקטע של החמות ? מה הקטע שלהם להיות ככה ? למה שמישהי תתנהג בצורה לא נעימה לאישה שהבן שלה בחר בה לחיים ?? קשה לי להבין את זה

טליה- הייתי כמוך, חשבתי על זה מלא והבנתי דבר אחד, שהאמא מרגישה שלקחת לה את הילד. שהיא כבר לא רלוונטית ועשתה את שלה בעולם. תוסיפי לזה את הזקנה והפחד האמיתי שאולי באמת את עשית את שלך בעולם... ככה לפחות אני חושבת שחמתי מרגישה כשהיא רעה אלי. ננה בננה- מבינה אותך לגמרי וחושבת ככה, הנקודה היא שהבאסה שאני מרגישה כשאני מבינה את כל הטעויות האלה מעיקה ממש. אני מרגישה כמו אחרי לידה שכל דבר קטן יכול לגרום לי לבכות.. ואני שמונה חודשים אחרי אז זה נראה לי פתאום לא קשור.. וכל הסגר והקורונה שאן לאן לצאת ולהתאורר מהמחשבות לא עוזר..

ובלי קשר, פתאום אני גם רואה הרבה דברים ביהדות שאם היינו יותר קרובים לשם, שומרים יותר נידה, שבת , בעלי היה לומד קצת תורה אולי לא היה קורה, וזה מכניס אותי לבלבולים אולי המקום שאני נמצאת בו לא טוב, אולי אני צריכה להאמין יותר. כמו משבר זהות...

דבר ראשון הקורונה והבידוד הזה הורסים את הנפש שלנו! בזה אני מזדהה לחלוטין וגם אני מרגישה דכדוך רק מעצם הבדידות הזאת שנית אחרי לידה עדיין קיים דכדוך שגורם לבכות וזה לגמרי טוב, תבכי ותוציאי את העצב מה דאני באה להגיד זה שתחשבי מה הנקודה שבאמת מטרידה אותך כי זה לא שבת או מצווה או חמותך זה משהו בעצמך שאת רוצה לשפר, איזו נקודה שחשוב לך לעשות ואת עוד לא שם, אולי משהו שאת רוצה לעשות אבל מוותרת עליו או על עצמך ולכן מרגישה שהכל על הכתפיים שלך.. אני לגמרי מבינה אותך ואולי רוב הנשים מנסות לרצות את העולם כדי להיות "טובות" אני מאחלת לך שתדעי להיות טובה לעצמך בראש ובראשונה וזאת באמת העבודה העיקרית

ממש מזדהה עם כל התחושות שלך. אני גם מרגישה שאני הרבה פעמים טובה מדי כדי לא ליצור מריבות ולשמור על הקשר תקין. ומרגישה שזה לטווח הארוך פוגע בי. ויכול להגיד לך שעם כל הקושי הזה, אני באמת מרגישה שזה שבעלי יושב ולומד הרבה תורה, ושיש לו רבנים שהוא בקשר איתם, וזה שיש לנו שבת, ואנחנו משתדלים ללכת על פי ההלכה-- כל זה באמת עוזר לנו בקשר. זה מעדן לנו את הקשר, את הזוגיות. אני בטוחה שבלי כל זה, מזמן היינו גרושים!