הריון ובעל לא שמח גילינו שאני בהריון ראשון ואני לא מצליחה לשמוח. אני יודעת שבעלי מפחד מזה שיהיו לנו ילדים כי מרגע שילד נולד הבעל מקבל פחות תשומת לב ויחס.. הוא גם ממש מקנא כשהוא רואה שאני מרעיפה חום כלפי האחיינים שלי. וזה מרגיש לי ילדות וקצת אגואיסטי מצידו.. זה ממש לא נעים לי. אני רוצה שישמח בזה ולא יודעת מה לעשות..

תדברי איתו תגידי לו שאת בטוחה שהוא יהיה אבא מושלם ושאת אוהבת אותו ושאתם ביחד בזה אפילו הייתי קונה לו איזה מתנה שקשורה להריון אם ישלכם יש שלט ששמים מאחורה כמו אבא חדש/ילד באוטו וכו

תודה הודיה. אדבר איתו.. בינתיים בעיקר חושבת.. ממש רוצה להוציא אותו מהתחושה הזו.. היי עוגי, ההריון מתוכנן. רוצה, אבל כנראה שממש מפחד.. לא ברור לי.. מערבת במעט שיש כרגע (ממש התחלה) ואמשיך בהמשך. תודה לכן!

וואי כאילו אני כתבתי את זה! בעלי גם מאוד חשש מזה. רוצה כמובן ילדים אבל זה לא אומר שזה לא מלחיץ אותו. הוא נורא מפחד לאבד אותי, אותנו, את הביחד ותשומת הלב. בהתחלה גם לי היה ממש קשה שהוא מתרכז בעצמו ולא בזה שאני בהריון אבל ניסיתי והצלחתי להבין אותו. כל אחד חווה חוויות שונות בדרכים שונות. זה לא אומר שהוא לא שמח, פשוט כרגע הוא דואג. נקודת אור - עכשיו בחודש שמיני וכבר עבר לו חח דיברתי איתו הרבה פעמים ובעיקר עזר שכל החברים שלנו פתאום התחילו ללדת אז הוא חווה את זה מהם, ראה שזה לא סוף העולם כמו שחשב, שהזוגיות נשארת ואף מתחזקת. ובעיקר ההבנה שלי וזה שנתתי מקום לחששות שלו במקום לכפות עליו את הרצונות שלי, זה עזר המון.

לרגע חשבתי שאני כתבתי את זה 😅 מתמודדת עם אותה בעיה מקווה שיהיה טוב. בהתחלה הייתי סוג של מכריחה אותו לדבר עם הילד ולנשק אותו הוא היה מתעצבן בפעמים הראשונות ובימים האחרונים עושה את זה לבד עכשיו שיש בטן יותר קל לו להתחבר לזה אבל הקנאה עדיין נשארה 🤷‍♀️

תקשיבי כשסיפרתי לבעלי שאני בהריון הוא שאל אותי באמת? ומאז לא הגיב ולא תקשר 4 וחצי שעות ! הוא לא האמין ( ברוך השם נקלטנו מהר) אני מאוד רציתי ילד ישר אחרי החתונה( יותר נכון מגיל 12 כשאחי הקטן נולד ) הוא משך אותי 4 חודשים ואמר לי שאצל גברים צריך לעשות שלב שלב אז אמרתי לו שאחרי גלולות זה לוקח זמן ויכול לקחת גם חצי שנה.ואז הוא אמר שהוא רוצה,וזהו זה קרה אחרי חודש ברוך השם .. הוא לא התרגש מהבדיקות( גם רק התחילה הקורונה לא נתנו לו להכנס) אבל עד שלא הייתה בטן ממש הוא לא הראה שום יחס לעיניין.. וכמה התבאסתי עליו והתאכזבתי שזה הגבר שבחרתי ובלה בלה ... ותראי מה זה אני אמצע שביעי , הוא לא יכול לעבור לידי בלי לגעת בבטן ולנשק אותה ..כל היום מסדר ועוזר לי בבית ... מכיל את כל התלונות שווא שלי . מה שרוצה להגיד לך זה שתתני לו זמן. הןא יבין שזה אמיתי, שיש שם משהו ממנו, שלו... וזה יבוא , אל תלחצי מזה❤ וסליחה על החפירה

זה טבעי, אני הייתי בהריון והייתי במקום של בעלך היה מתוכנן אבל ברגע האמת כלכך נבהלתי, וגם עניין היחס צריך תמיד להיות במודעות ולאהוב אותם כמו ילדים לפעמים חחח... ושתדעי לך שעכשיו הבת שלנו מקבלת יותר יחס ממני חחח...

תודה רבה לכווולכן! דיברנו הוא אמר שהוא קצת פחד ושהריון באמת לא ממש עבורו עד שרואים בעיניים. אני יודעת שיש עניין גברי כזה.. אמר גם שקשה לו עם ילדים, גם עם אחיינים שלו, שלפעמים הם מעצבנים וכו.. מניחה שבע"ה עם ילדים משלו זה יהיה אחרת. אם כי מאבדים סבלנות לפעמים אבל אוהבים בכל מצב. אני חושבת שגם אצלי יש פחד כזה שקצת ניתרחק, זה לא רק בעלי. אני זוכרת שכבר מגיל קטן שאמא שלי הייתה אומרת שהיא ואבא שלי התחילו לריב ברגע שנולדנו.. והריבים מאד הורגשו בבית. מה גם שעד היום היא דואגת לו, אבל רואים שלילדים יותר וכנ"ל אבא שלי, מבחינתו אנחנו במקום הראשון ולא אמא שלי. נראה לי שזו באמת עבודה לשמור על הקשר הזוגי כשילדים מגיעים. זו עבודה לעשות את זה כך שהקיום שלהם יקרב בין הבעל לאישה ולהפך ולא יפרידו חס ושלום. רק שאני ממש ממש מצפה לילדים.