איך הייתן מגיבות לאמא שעוקצת כל רגע אפשרי ״בהריונות שלי עבדתי עד הסוף, לא היו לי תופעות , לא כאב לי כלום , הריון זה לא מחלה וכל השיט הזה כבר לא יכולה לסבול אותה מצטערתתת אבל לא יכולה! היא תמיד כזאת מתנשאת וגורמת לי להרגיש קטנה עלובה ומפונקת. אומרת לי די מתי תהיי כמוני עם אנרגיות תקומי תנקי תסדרי אל תשכבי כל היום. ומה לעדות שאני מרגיש כמו סמרטוט ולא יכולה? דייי נמאס לי שהיא מתערבת לי בחיים נמאס לי ממנה ולא משנה כמה אני אסביר לה אין עם מי לדבר זה האופי המסריח והמתנשא שלה לה מותר להגיד לי הכלתאבל אוי ואווי אם אעיר לה ישר תוקפת ומתגוננת די עם כל הכבוד שהיא אמא שלי היא ממש עושה לי רע בחיים!

קודם כל ולפני הכל היא אמא שלך ותמיד תישאר אמא שלך אז את צריכה ללמוד להסתדר איתה ואם היא אומרת דברים מעליבים ולא מתייחסת אלייך כמו שאת מצפה אס תכניסי מאוזן אחת ותוציאי מהשניה. אם היא מציקה על על ההריון אז תשתפי אותה פחות במה עובר עלייך שלא יהיה לה מה להגיד.

אל תשכחי שהיא מדבר על חוויה מלפני 30 שנה. תאכלס, החיים אז נראו אחרת, אנחנו באמת דור מפונק יותר. תביני את נקודת המבט שלה ואל תכנסי ישר למיגננה. אני בטוחה שאמא שלך לא מנסה להקטין אותך, היא כנראה מנסה לדרבן אותך ויוצא לה הפוך על הפוך

תנסי להמעיט במפגשים ובשיחות איתה על הנושא. תקיפי עצמך גם באנשים שאת מרגישה שמרימים ומכילים אותך. מנגד, יש גם אמת בתגובות של הבנות האחרות, שאולי מנסה לאזן אותך.

גם אמא שלי אומרת לי, לא לקחתי את זה קשה, פשוט אמרה מה שהיא חוותה זה הכל. את הורמונלית ולוקחת עכשיו דברים קשה יותר, תסבירי לה שלכל אישה זה שונה ואת ספציפית מרגישה פחות טוב זה הכל..:)

לפני ההריון הייתי "גברת מושלמת" ובתור הריונית שמרגישה מזה אומר להיות סמרטוט, לרצות לעשות דברים בסיסיים ואני לא מסוגלת, לא מתפקדת ומזניחה המון דברים, אני מרגישה כבר ממש חולה בגלל זה, אז ממש עצוב שיש אנשים שלא מבינים, עדיף שתשמרי מרחק ממי שלא מבין ושיפוטי ותקבלי תמיכה ממנו פה בפורום😍

אני הדבר הכי לא מפונק בעולם יעידו אמא שלי גיסות שלי ואפילו חמתי בהריון - מ ש ו ת ק ת רוצה לראות את האמיץ שיגיד לי דברים כאלה. אמא בהחלט זו אמא אבל הייתי מעט מתרחקת, כמובן ממשיכה לכבד אותה...

אני עם דנצי' כל אחת לגופה אני כל הריון הייתי משהו אחר ואני הכי חרוצה שיש.הריון ראשון הייתי זומבי תכבדי אותה ותתרחקי

גם אמא שלי ככה... הן פשוט שכחו עבר הרבה זמן

זה למה התרחקתי מאמא שלי.. היא נותנת לטיפה סטירה. אין לי מתפון יותר מי שעושה לי לא טוב מתרחקת. ולא מעניין אותי אם זאת אמא שלי או סבתא שלי או סבתא רבה שלי...

מצפון*

היו לי המון ריבים עם אמא שלי .. אמרתי גם את המילים האלה , אבל שנכנסתי להריון במקביל הנפש שלה התדרדרה ועכשיו כולנו במשפחה נלחמים עליה כי היא הפכה לסיעודית לא יכולה לתאר לך כמה אני צריכה אותה בעיקר בהריון ראשון ואין לי אותה, היא אפילו לא מדברת

אל תגיבי, אל תיכנסי איתה לזה בכלל. כל פעם שהיא מתחילה פשוט תגידי ״בסדר אמא״ שתתפרץ לדלת פתוחה.

אמא שלי גם אומרת לי דברים כאלה אנחנו צוחקות על זה שהיא בהריון שלה לא נחה רגע ואני יושבת כל היום רגל על רגל ובעלי מצטרף ואומר כן פרינססה מפונקת וכאלה אין מה לעשות אני בהריון ובאלי להתפנק זה מה יש לא חייב על כל דבר להתעצבן 🙄בסופו של דבר היא מחכה לנכד/ה שלה ואוהבת אותך מלא לא צריך לפתוח עלייה ככה 😞

גם אמא שלי כל הזמן אומרת את זה ואני מתעלמת, בדכ אני עונה שכל בן אדם הוא שונה וככה זה עובר עלי. ממש לא שווה לריב על הדברים האלו, כי אנשים מבוגרים מאוד קשה לשנות ופעם דברים היו שונים. לאמא שלי גם מוזר שעושים ככ הרבה בדיקות הריון, אצלם פשוט באו וילדו והכל היה סבבה והכל עבר סבבה. באמת שלא שווה את האנרגיות, אני כבר הריון שני (שהוא מאוד קשה ביחס לראשון) שומעת את אותם המשפטים. ברגע האמת אמא שלי הייתה שם איתי, לתמוך בלידה, לעשות לי מסאז'ים, בכתה שהקטנה נולדה והיום מכורה אליה קשות והכל מתגמד, אני פשוט נזכרת בזה כל פעם שהיא מספרת לי שאצלה הכל היה טוב ולא היו בחילות וזה פינוק ובלה בלה