יכול להיות שזה יצא ארוך.. אבל זה מהראש והלב. אני באופן כללי בחורה אופטימית וחיובית!! אממה? בכל הקשור לתחום הזוגי הייתה אופטימיות והיא דעכה ונעלמה. יש לי קטע שאני תמיד חושבת על מי שיצאתי איתו ואיך זה יכל להגמר אחרת.. ואולי היינו נשואים היום ואיך זה היה יכול להיות אם זה באמת היה ממשיך. אני נשואה כבר שנה. ואני תקועה! לא תמיד טוב לי בזוגיות. יש דברים טובים ויש עליות וירידות נראה לי כמו רוב הזוגות.. היו ימים קשים שחשבתי שלא מתאים לי אבל למדנו להכיר ושוב.. איכשהו הראש שלי מפליג לאם לא הייתי נשואה מה הייתי עכשיו? מה יכל להיות? עם מי הייתי? אולי היה לי הרבה יותר טוב? אולי והמחשבות שלי אומרות שבטוח- יש זוגות שטוב להם!! שהם נהנים. מתגעגעים ואוהבים ולא יכולים אחת בלי השני לרגע. וזה לא קיים אצלי. ואני הורמונלית עכשיו. מה עושים? ואל תגידו לי רשימה של דברים טובים על בעלי...

נו ואת חושבת שזוגות אחרים לא חווים משברים? זוג שלא חווה משברים זה זוג שמשחק אותה ושם יש את הפערים הכי גדולים.

כל עוד את מודעת לעצמך זה כבר טוב כדי באמת לטפל בעניין. אני אענה לך איך זה היה אם בני זוג אחרים - בדיוק כמו עכשיו. תהיות מה אם ומה אם. זה רעל! אלא אם כן באמת לא טוב לך עם בעלך מכל מיני סיבות.. שזה כבר עניין אחר שתצטרכו לפתור יחד

אני מתכוונת איך היה לך עם בני זוג אחרים*

אמאלה אני בדיוק כמוך יש לי נטיה לחשוב רגע מה אם הייתי הולכת בצד ימין ולא שמאל איך באמת זה היה קורה היה אחרת היה אותו דבר אם היה לי טוב או לא, מבינה אותך לגמרי את האמת שאנחנו עוד לא נשואים שנה אבל אנחנו מתקרבים לשנה בשנה הזו אני והוא עברנו חוויה לא פשוטה לא מבחינת זוגיות מבחינת ההיריון עברתי הפלה ראשונה ובזמן ההיריון אותן מחשבות עלו לי לראש אבל תמיד בלילה לפני השינה ולפני ההפלה כשעחו המחשבות והשאלות האלה תמיד דמיינתי בלופים את החתונה שלנו להזכיר לעצמי זה שלך הוא שלך לא אף אחד אחר כשהגיע ההפלה זה חיבר אותנו ברמות שהייתי אומרת איפה אני אמצא בעל כזה בכל העולם שתומך ומחבק ומנשק וגברים לא בוכים אבל כל הזמן שהוא היה רואה אותי בוכה הוא היה מחבק אותי חזק ובוכה ביחד איתי כששמו לי את המחט הזו כשמאשפזים אותך בכיתי כמו ילדהה בת שנהה ברמות שאני רועדת ולא מצליחה לנשום והוא מחזיק את התיקיה של ההיריון שלי ואת התיק שלי ומחבק ומול הרופאה הוא פשוט בוכה ואומר לי חיימשלי הכל בסדר ותומך והראה לי שאיתו אני יכולה לעבור ה-כ-ל יש לי עבר שהוא לא וואו עכשיו וכשאני מסתכלת על אותם 3 ידידם במהלך חיי (דתיה והכל נעשה בסתר) שהייתי איתם בשיא הקשר וחטפתי מכות בגלל אחד מהם אני אומרת תודה שהוא בעלי ולא אחד מהם והיו לי כל הזמן מחשבות של לא להיות ביחד כן להיות ביחד במיוחד בהיריון אני דווקא חושבת שאני זו שלא נותנת מספיק ואומרת למה זה שווה לו בכלל שכאילו ילך למישהי שתעריך יותר ממני אבל לא אוותר עליו לעולם אני חושבת שתנסי לקחת את המקום שלו אם הוא היה מחליף אותך בעד מישהי אחרת ולראות באמת למה זה לא מסתדר מה יש בו שגורם לך לחשוב את כל הדברים האלה לפרק זוגיות בטוחה שאת לא רוצה להגיע למצב כזה אבל בגלל מחשבות כאלה הרסניות למה להרוס את זה הוא אוהבת אותך ואת אותו אלא אם כן כמו שציינה new mana אם לא טוב לך בגלל סיבותאחרות זה כבר עניין אחר אבל אם זה רק בגלל המחשבות הללו אל תוותרי אל תכנעי למחשבות אל תתנילהם להוריד אותך במיוחד שאת בהיריון וזה שיא ההורמונים שמשפיעים עלינו מאחלת לך רק בצלחה מקווה שעזרתי איכשהו אני ואת על אותה סירה אני כבר ברוך ה' הצלחתי לעבוד על עצמי ואעי נהנית מזה בהצלחה אהובה

תפסיקי להתעסק במה היה קורה אם ,כי אם היה לך טוב עם האנשים האחרים שהיית איתם או שהיית יכולה להיות לא היית מתחתנת איתו ,התחתנת איתו כנראה כי חשבת שהוא הכי טוב בשבילך ,אז מעכשיו תתעסקי בכאן ועכשיו ותחשבי איך אני משפרת את הזוגיות שלי מהצד שלי ומה אני יכולה לעשות בשביל בעלי ,אל תסתכלי מה הוא לא בסדר תנסי לתקן קודם כל מה שאת לא בסדר וכשתעשי את זה הזוגיות שלך תיראה אחרת לגמרי

מה היה קורה אם? אני אענה לך.... אם את לא נמצאת עם האקס או מי שזה לא יהיה יש לזה סיבה... את הסיבה הזאת תזכירי לעצמך. ואם היית עם מישהו אחר רוב הסיכויים שגם היית חושבת מה היה אם הייתי עם מישהו אחר ולא איתו.. כי ככה זה מוח אנושי וככה זה מחשבות של אישה שאף פעם לא נחות אפשר להתגעגע ולהיזכר ברגעים מהעבר אבל תמיד תזכרי שמי שישן לידך זה מי שאת החלטת להיות איתו ולהקים איתו משפחה.. ואני מאמינה שיש לזה הרבה סיבות שהביאו אותך לשם הרי אף אחד לא אומרת ״טוב נו, נתחתן ייאלה מה כבר יכול להיות..״ אם לא היית רוצה לא היית מתחתנת. ואם זה לא היה שלך הוא לא היה לידך. תחבקי את המחשבות אבל גם תדעי שראש של נשים הריוניות יכול להפליג למחוזות מאוד רחוקים בגלל הורמונים שמשתוללים.. אז תמיד תנסי לשנות את המחשבות שלך למשהו אחר וטוב יותר.. זה סתם יכניס לך מתחים מול בעלך.. בהצלחה

לא יודעת כמה זמן אתם מכירים לפני אבל השנה הראשונה לנישואין היא השנה הכי קשה.. כמו 2 גלגלי שיניים שמנסים להיות בהרמוניה,עד שזה מתחבר באמת יש הרבה מאוד גיצים.. אצלי עזרה תקשורת פתוחה וזה דרש ממני המוןןןןןן עבודה וגם ממנו והיום הדברים נראים אחרת. אל תתיאשי ואל תוותרי על הבית שלך,במקום לחשוב על האקסים תיזכרי למה בחרת להתחתן איתו. ממרחק של זמן זוכרים רק את הדברים הטובים במערכות יחסים ישנות תנסי להיזכר גם למה הקשר נגמר עם כל האקסים האלו..