פתאום אחרי 6 שנים ביחד ו2 ילדים קלטתי שאני נשואה לגבר מניפולטיבי שאי אפשר באמת לדבר איתו ושכמה שחשבתי שאני חכמה בעצם אני טיפשה שלא קלטה כלום והייתה כמו עיוורת.... פתאום קלטתי כמה שאין לי עם צי לדבר כי כל דבר שאגיד ייתקל בביטול ובתקיפה חזרה ו"אז למה את לא...." כל דבר שאגיד בסוף יגיע לזה שהוא יישב עם פרצוף דרמטי ודמעות עם אגרופים לראש ויגיד לי אני כזה אפס למה את איתי אם אני כזה אפס ובסוף יוצא שאנימזאת שמעודדת אותו.. גם אם כל מה שאמרתי היה שהוא לא רוקן את הפח אתמול. הכל מניפולציה אחת גדולה... לא החמיא לי כבר שנים ואלוהים יודע למה אני כל כך תלויה במחמאות שלו... עושה איתי סקס רק כי הוא חרמן ולא כי זאת אני והוא באמת רוצה אותי אלא נטו לספק את הצרכים שלו. מאז שאני איתו לא הרגשתי יפה אף פעם אבל מצד שני הוא אף פעם לא אומר לי שאני לא יפה ולא מושכת .. הוא פשוט לא מתייחס, לא משנה מה אעשה ולא חשוב כמה אשקיע.. פשוט שקופה בעיניים שלו. הצעתי טיפול זוגי ואמרתי שרע לי שאני מרגישה מכוערת ושמנה והכל כבר נאמר מיליון פעם וזה תמיד נגמר בזה שאני מעודדת אותו כמה שהוא בעל טוב ושאני זאת הטיפשה שצריכה להבין שככה הוא וזהו. ולא בא לי יותר לדבר איתו על זה כי זה לטחון מים ולא בא לי יותר כלום, בא לי להגיד לו שצריך להיפרד וזהו.. בלי שאלות מיותרות ובלי תשובות שקריות

אולי הוא פשוט לא אדם שמרבה במילים? בהבעת רגשות? בעלי כזה אגב. היה מחמיא ומביע רגשות רק בתחילת הקשר, הוא היה אז מאוהב בי עד השמיים ואני הייתי ה"האדישה". הוא לא מחמיא. אפילו כשראתה אותי בסלון כלות עם השמלת כלה והכל, לא אמר שאני יפה. הוא אומר שהוא אוהב אותי רק כשהוא שותה, לא כשהוא שיכור, אבל כשהוא מסטול+.. דיברנו איתו על זה. והוא אמר שנורא קשה לו לבטא רגשות, שהוא איתי כי טוב לנו. כי הוא אוהב. אבל שוב, הוא אומר את זה אולי פעמיים בשנה. נדיר שהוא מחמיא על אוכל שאני מכינה. והוא צריך להעריך כל פירור, כי הוא אוכל אוכל צבאי רוב השבוע רוב הארוחות ביום. גם אני שמעתי את המשפט "אז למה את איתי"? אני איתו כי אני אוהבת, אני גם לא מרבה בהבעת רגשות(למרות שפעם הייתי נורא כזו) הוא הוריד את החשק להחמיא ולבטא רגשות בכל הזדמנות. אבל הבנתי שככה זה הבן אדם. התחתנתי איתו אחרי כמה שנים טובות בזוגיות. אז הבנתי שאם אני בחרתי להתחתן איתו ולהביא איתו ילדים, אני צריכה לקבל שזה הבן אדם. ככה הוא. לא יישתנה. הזוגיות שלנו הפכה להרגל בנוסף לרגש החמים והאוהב של המשפחה שבנינו. בטח מזמן לא הייתה לכם ארוחה רומנטית רק לשניכם. למה שלא תארגני ארוחה בסופש, אחרי שהילדים ישנים. ארוחה רומנטית, עם נרות והכל. בלי פאלפונים. רק אתם והשקט. שבו דברו, הכל פתוח. מה שיש. בלי להתבייש. אתם חייבים את זה אחד לשני. אבל לדבר כל אחד על הצד שלו בזוגיות, על הרגשות והתחושות בנוגע לזה. בלי להאשים אחד את השניה. כי ברור שכל אחד בראש חושב שאם הזוגיות הגיעה למצב כזה, האשם היחידי הוא לא אני. אלא הצד השני. נסו להתאפק מלהאשים אחד את השניה. כי זה לא יועיל. נסו לפתור את זה בדרך בוגרת. נסו לחפש את הסיבות בגללן בחרתם להיות יחד, ולהקים משפחה. תעלו זכרונות מתחילת הזוגיות. תחזרו לכמה רגעים להיות אתם לפני שש שנים. מקווה שייסתדר😘

אני חושבת שלפעמים אנחנו משליכים את מה שאנחנו חושבים בתוכנו על עצמנו, כאילו אדם אחר חושב עלינו את זה. נשמע לי שקודם כל חשוב שתאהבי ותקבלי את עצמך בדיוק כפי שאת ואחר כך אולי תצליחי לראות שהוא מסתכל עלייך באור חיובי יותר ממה שנדמה לך. לגבי המניפולציות- הרבה אנשים חוטאים בזה, פשוט צריך לא לתת להן מקום ולנסות לדבר בלב פתוח על התחושות ולהבהיר שאת רק רוצה שיהיה לכם טוב. הרבה בהצלחה❤️

הלוואי שהייתה אופציה לארוחה רומנטית בזמן הקרוב.. אני שבוע וחצי אחרי לידה והדבר האחרון שאני יכולה להרשות לעצמי עכשיו זה רומנטיקה עם כל הצער שבדבר.

אני בטוחה שאני צריכה קודם כל לאהוב אותי ואז כל השאר יגיע, הבעיה שתמיד אהבתי את עצמי וזה פשוט נעלם מאז ההריון הראשון הכל התחיל ליפול ולהשמין ולהגעיל

זה שהוא לוקח כל כך קשה את הביקורת שלך זה כבר מראה כמה שחשוב לו לשמח אותך. לפעמים גברים מעצמם לא יודעים איך להתנהל עם אישה. לפעמים אנחנו מצפות מהם לדברים ומרמזות, או מתנהגות בצורות שיבין במקום לבוא ופשוט להגיד: "מזה ישמח אותי שתגיד לי שאני יפה פעם ביום". כמה שזה פשוט ככה זה עובד! "מזה ישמח אותי שתעזור לי עם הזבל". ברגע שהוא שומע ממך כמה הוא לא טוב זה כמו לזרוע מלח על הפצעים. תקשורת נכונה תפתור פה לפי מה שאני שומעת מדברייך. ממליצה לך מאודדד.. אני התחברתי מאוד:) https://youtu.be/uUwMe7O60x0

וואי לולה את מהממת.