חייבת לפרוק לכן. בעלי לא מפסיק לריב איתי ולגונן על המשפחה שלו. אני מרגישה שהוא לא מבין את הקשיים שלי מולם(הקשיים הרגילים שכולן כמעט חובות). הוא ביקש ממני שאמא שלי לא תשמור על הילד לבד (הוא לא סומך עליה). בסדר מכבדת אותו. ואני ביקשתי שאמא שלו לא תשמור עליו (היא מקללת את הנכדים שלה, הערות לגבי כל דבר, מנסה להדביק את החינוך שלה בכל דבר שזז. לא מעוניינת). הוא אומר שאמא שלו מקופחת בגלל שהיא לא שומרת עליו לבד. (אני מיליון פעם אומרת לו, שתבוא לבקר, אפשר לסוע אליה בשעות הבוקר.. מה קשור שהיא תרגיש סבתא אם היא תתנהג כמו אמא שלו?) כבר כמה ימים לא מדברים בגלל זה. מה לעשות?????

לא הבנתי, למה אמא שלו מקופחת? הרי גם אמא שלך לא שומרת על הילד, לא?

נכון. גם אני לא הבנתי את זה! גם מה קשור לשמור עליו לבד לבין קיפוח. שתשחק איתו כשאנחנו בסביבה מה קשה בזה? עכשיו ניסיתי להבין שוב הוא מצד אחד אומר מעדיף אמא שלי על אנשים זרים. מצד שני שהיא מרגישה מקופחת. (נשמע שהוא לא כנה איתי) אמרתי לו: או שאתה מנסה לסבן אותי. או שאתה לא סגור על עצמך. בכללי יש לו עניין עם אמא שלו. היא מגיל קטן עושה להם רגשות אשם וצומי. מסכנים. לא על חשבון הילד שלי.

הוא צריך להבין ולקבל שלילד שלו יש 2 סבתות, דווקא מדובר בקיפוח אם רק סבתא אחת שומרת ולא משנה על איזה צד מדובר, אם הוא לא סומך על אמא שלך ואת מכבדת את זה, הוא לא יכול לצפות שרק אמא שלו תשמור, בייחוד אם את לא סומכת עליה. תלכו לבקר או תזמינו, אבל ההסכמה צריכה להיות ביניכם, אמא שלו לא חלק מהמשוואה

ולגבי זה שאתם לא מדברים, חבל, במקומך, הייתי מכינה ארוחת ערב, מרדימה את הילד ומזמינה אותו לדבר ברוגע, לבד, מסבירה לו את הדברים בסבלנות ומגיעים יחד לפתרון

אין אני מנסה ממש וואוו יוצאת לי הנשמה כבר מכמה שאני מנסה לגשר ולפייס. אני לא באה ראש בראש. אבל אפילו כשאני בוכה לו בפנים ואומרת לו שאני לא אפקיד את הילד שלי אצל אף אדם שמקלל תינוקות הוא אומר לי שאני עקשנית ושהיא לא תקלל. אאא... ממש אפשר לסמוך על המילה שלך. יש לה נכד תינוק, כשהוא היה בן שישה חודשים שמעתי אותה מהחדר השני אומרת לו: תשתוק כבר יא נודניק. תסתום את הפה! ולנכד אחר. לך מפה חולרה. חתיכת חרא. אני בחיים לא אשים את הילד שלי איתה. וכשמדובר באמא שחו.. הבן אדם מסתנוווררררררר. הוא אומר שאת הילד שלנו היא לא תקלל. שנים של הרגל אתה לא תשנה מותק. תסובב את הראש וההרגלים יהיו כמו שהיו עד עכשיו. הוא ממש הולך עם זה ראש בקיר ומוכן לוותר על הנישואים בגלל הנושא הזה.

מה הקשר שלך עם אמא שלו? אולי תנסי לדבר איתה?

איתהה?? אין חי מה לדבר איתה. היא ממש מנותקת וכל מה שאומרים לה מיליון מנגנון ורגשות אשם. ומוציאה אותך לא בסדר איכשהו. כאילו אני חייבת לוותר לו שאמא שלו תשמור עליו? מבחינתו אני חייבת לוותר לו בזה ואין דרך אחרת. הוא טוען שהוא לא סומך על אנשים אחרים ומעדיף אותה.

אני חושבת שיש לך 2 אופציות, אבל תהיי חייבת לשבת לדבר עם בעלך ולהגיע להסכמה באיזושהי דרך, זה הכי חשוב, או שתחליטו ששתי הסבתות מתחלקות בשמירה על הנכד באופן שווה או שתביאו מישהי חיצונית בתשלום

הוא לא מוכן חיצונית. לא אכפת לי מהקטע של אמא שלי... גם היא לא מסתכלת על הדברים ככה. היא נהנתה איתו במחיצתי מאוד לא מושכת לשמור עליו לבד. אמא שלו מאוד מושכת לשם לא יודעת מה כל כך דחוף לה לקחת את הטיפול בו כמו אצל האחיות שלו. היית יכולה להשאיר את הילד שלך אצל אישה שיש מצב ענק שתקלל אותו? באמת אני שואלת. אני פשוט לא מסוגלת לזה

את צודקת, לא הייתי מוכנה להשאיר אותו עם מישהי שיש סיכוי שתקלל או תתנהג לא כמו שאני רוצה, הייתי מגיעה עם הבן שלי ולא נותנת לו להיות איתה לבד ובמקביל ממשיכה לדבר עם בעלי על הנושא עד שהיינו מוצאים פשרה