איך היחסים שלכן עם הבעל אחרי שילדתן? באמת מתרחקים?

על הפניםםםם

מתרחקים, אבל חשוב לדבר על הכל. כל מה שמציק ומפריע, בהתנהגות שלו כלפייך, ואם יש משהו שמפריע לו במה שאת עושה או לא עושה. חשוב לפרוק את מה שיושב על הלב. ולא לחכות שזה ייתפוצץ. ואם רבים, אז לא לתת לריב הזה לתפוס מקום גדול מידי בחיים שלכם, ישר לנסות לפתור את זה. השנה הראשונה זו אכן טלטלה לזוגיות.

זה תלוי בך! אני לא הייתי מקשיבה למערכות יחסים של אחרות. אבל כן לוקחת טיפים כמו: *לשים לב שהוא לא ירגיש מקום שני. *לשים לב להורמונים. *לוודא שאת לא מוותרת על עצמך ולוקחת פסק זמן. *להמשיך לצאת לדייט לפחות אחד בשבוע. *לא לתת ללחצים להשפיע על הזוגיות. כמו כל דבר שהוא חדש בחיים זו גם תקופה חדשה. לדעתי זה מאוד,מאוד עניין של נקודת מבט וחבל להכניס לעצמך דברים לראש מזוגות אחרים. כמו שכל לידה שונה ככה כל קשר.

מהבחינה של זמן ביחד כמעט ואין לנו!!!! ילד זה לתת המוןן המוןןן אבל מהבחינה של הזוגיות תודה לאל עשה רק טובב.. אוהבים יותר מלפניוהקטע של הזמן ביחד פשוט מנסים לנצל כל דקה שיש לנו לעשות דברים ביחד...

ומה שגולגול אמרה!!!

בהתחלה היתה קצת ירידה, בעיקר בגלל שאסורים, אבל אחרי קצת זמן שהתינוק מתחיל לישון יותר טוב התקרבנו ממש ויש לנו זוגיות מדהימה ברוך ה'ם

בכלל לא... אני דוקא חושבת שילד מחזק את הזוגיות, בהתחלה קצת קשה להתרגל לכל הקטע של יחסי מין עם תינוק שמפריע באמצע חחח אבל אני באמת חושבת שהכל עניין של גישה, גם אם עבר עליך בוקר קשה עם התינוק עדין להשתדל לא להזניח את עצמך ואת בעלך, לשתף אותו בכל דבר בטיפול של הילד, אפילו אם ניראה לך שהוא לא עושה את זה כמו שצריך לא להעיר ולאט לאט הם לומדים ונהנים מהשותפות ואת נהנית מהעזרה

אצלנו דווקא ההפך היה קצת קשה בהתחלה אבל אחרי זה הכל היה מעולה חזרנו לתפקוד מלא ודווקא התחברנו עוד יותר מלפני הלידה דווקא בזמן ההריון היה אצלנו ריחוק בגלל שלא הרגשתי נוח עם עצמי והייתי מסוגרת