לדתיות/מאמינות שבנינו... שאלה. לגביי נושא ה40 יום של הלידה... אסור להוציא ילד מהחשיכה ולתלות כביסה בחוץ. אם אני מכבסת את הבגדים לפני הלידה שיהיה מוכן.. זה גם ככה? שאסור לתלות בערב בחוץ?

אני שאלתי רב ואמרו שזה שטויות ואין שום הלכה שאוסרת להוציא תינוק לפני 40 יום אבל כדי להתיעעץ עם מישהו

זה לא הלכה זה מנהג אבל מתחיל רק אחרי לידה

מותר כל מה שאמרת.

גם אני שאלתי רב ואמר שזה מנהגים

זה מנהג!!!! חמותי השתגע אלי שיצאתי וכל דבר עשיתי. בעלי תימני אני אשכנזיה.

זה גם יותר מסורת. אני יודעת שאצל האתיופים( חברות שלי לפחות) הם ממש שומרים על זה אן שזה הקטע של היציאה מהבית. הם מקבלות ממש עזרה מהמשפחה שהדבר היחיד שהם עושות זה לטפל בתינוק

לי הרב אמר שזה בגל מנהג לא יהודי חחח ושלמה התינוק או האישה צריכים להיות בעונש

בכלל *

שמעתי על ה40 יום אבל מה הקטע של הכביסה ?

צודקת baby במידה ונולד בן לא יוצאים 40 יום ובמידה וזו בת אז 80 יום אבל היום יש כאלה שכן יוצאות אני לדוגמא יצאתי רק לבדיקות עבור התינוק טיפת חלב וזה כל יתר הזמן הייתי בבית עם אמא שלי והתפנקתי והמשפחה עוזרת מלא עושים בשבילך הכל כביסות ניקיון מכינים לך אוכל אני נטו מטפלת בילד וישנה כשהוא ישן :)

יש לי לצערי דיכאון אחרי לידה ולפעמיים לפני אז מתחילה טיפולים כבר לפני הלידה עצמה. הבחור שעושה לי דיקור מטפל בי גם. באחד בפעמיים שבאתי איחו סיפרתי לו מה קורה לי וכו. והוא אמר לי שאחד הסיבות הגדולות שאנחנו נכנסות לדיכאון זה מהכמות דם שיוצא לנו ולא נותנות לגוף שלנו להחלים כי מיד מתרוצצת בין ילדים, כביסה אוכל ומה לא. אצלי הוא אמר שבטח אהיה לי דיכאון כי רצה בין כולם לידות קשות והרבה דם יוצא . אמר שהפלוס היחיד שלי זה שאני היפראקטיבית שבגלל זה עדיין אני לא בביח. ואני לא מטפלת בעצמי אבל באנשים אחרון כל הזמן. והוא הזה שאמר לי שאם תראי אצל האתיופים יש בקושי החשיבה של דיכאון אחרי לידה בגלל כל מה שהם עושות ואומרות לאישה שהיא רק מטפלת בתינוק כשצריך והם עושים לרוב הכל לאישה אחרי לידה.

ארוך. סורי

baby קודם כל איך את עכשיו?

אצלי אמא שלי לקחה 3 שבועות חופש וכשחזרה לעבודה אז אחיות שלי היו באות והגיסות שלי ומה שאהבתי זה שנתנו לי גם את הספייס שלי הם פשוט היו בבית והתעסקו בשלהן והיינו מדברות הרבה על חששות וזה ותאמת שזה ממש חיזק אותי כי להן יש ניסיון וזה הדדי כי כשהן היו אחרי לידה גם אני הייתי באה ועוזרת להן למרות שפחות היה לי ניסיון אבל בכביסות ניקיון בהכנת אוכל וזה

אז אני עוברת טיפול לדיכאון. למדתי לדבר על זה שזה חשוב מאוד!!!! בהריון הזה התלהבתי אבל אז כשראיתי את האובר בפעם הראשונה נכנסתי לתוכי וחששות והכאבים והכל. הרופאה יודעת מה אני עוברת ומה קורה לו והיא אמרה שהפעם זה לא יקרה . היא שולחת אותי משבוע 20 למקום שעוזר לנשים שהיו במצבים שלי ויד על הדופק עם הפסיכולוגית שעזרה לי פעם אחרונה. גם האחות בקופה יודעת על המצב שלי והיתה מדהימה.

אורטל זה פשוט מדהים זה. לי קשה כשמשהו מטפל בי חוץ מאמא שלי ושכנות מסוימות. אני לא אוהבת שאנשים ממש עלי וכו. חמותי יכולה להיות לדוגמה יותר מידי וזה משגע אותי ומכניס אותי לעצבים. בעלי הרבה רוצה לכל אליהם אחרי לידה והוא סוףסוף הבין שאני לא יכולה נפשית

אחרי לידה לעשות את זה